עושר ורשע בסדום
כל חטאה של בת לוט היה עזרה לעניים בעיר סדום. הוצאתה להורג בידי אנשי סדום עוררה עליהם את זעם אלוהים והביאה לכליונם
"אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה" (בראשית יח, כא).
ר' יהודה אומר:
הכריזו בסדום שכל מי שנותן פת לחם לעני ואביון יישרף באש.
פלטית, בתו של לוט, הייתה נשואה לאחד מגדולי העיר, וראתה עני אחד מדוכדך ברחוב העיר והצטערה עליו.
מה עשתה? בכל יום כשהייתה יוצאת לשאוב מים, נתנה בכד שלה אוכל מכל המזון שבביתה והאכילה בסתר את אותו עני.
אמרו אנשי סדום: העני הזה, מאין הוא חי?
וכשגילו את מעשיה של בת לוט, הוציאו אותה להישרף.
אמרה פלטית: ריבון כל העולמים, עשה משפטי ודיני מאנשי סדום!
ועלתה צעקתה לפני כיסא הכבוד של אלוהים בשמיים.
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: ארדה נא ואראה, אם כצעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום – אהפוך יסודותיה למעלה ופניה למטה. שנאמר: "ארדה נא ואראה הכצעקתה" – "הכצעקתם" לא כתוב כאן אלא "הכצעקתה", זו צעקתה של פלטית בת לוט.
מה היו חטאיהם של אנשי סדום שעונשם היה הפיכת העיר על כל תושביה? התורה אינה מפרטת, והדרשנים חיפשו רמזים לכך. סדום וסביבתה מתוארים בתורה כאזור פורה ועשיר במשאבים, ומייד אחר כך נזכרים תושביו כרשעים וחוטאים. האם יש קשר בין העושר לרשע? מדרש האגדה מציע את הקשר: החטא של אנשי לוט הוא חקיקת חוקים כנגד מי שאין לו כסף, כלומר בחברה שלהם יש זכות קיום רק לבעלי ממון. בת לוט הייתה חריגה בנוף המקומי בכך שראתה בעושר כלי שמאפשר לה להטות חסד למי שאין לו. צעקתה של אותה אישה הביעה לא רק את הכאב הגופני שלה, אלא את כאבה על העוולה שחזתה בה. אנשי סדום הפכו על פיו את משפט החסד האלוהי הדוגל ב"וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו), ובת לוט תובעת מאלוהים לשפוט אותם על כך. הפיכת סדום מובנת מהסיפור כמידה כנגד מידה אל מול מי שהפכו את חוקי אלוהים הבסיסיים של דאגה לחלש.
