עוף לכפרות
ר' לוי יצחק מבֶּרדיטשוֹב ידוע כ"סנגורם של ישראל', וכמי שעסק בלימוד זכות על כל אדם. אולם בשעת הצורך הוא ידע להוכיח ולגעור. כאן הוא משתמש בהומור כדי להוכיח יהודים עשירים שנטשו את מנהג האבות.
לצורך מצווה חשובה, הלך פעם רבי לוי יצחק מבֶּרדיטשוֹב לבקש תרומות מאת יהודים עשירים. היה זה בימים שלפני תשעה באב – ימים שבהם נוהגים מנהגי אבלות ואין אוכלים בהם בשר. והנה, כשנכנס לאחד מבתי העשירים מצא את בעלי הבית אוכלים בשר עוף. אמר להם ר' לוי יצחק: "אם כבר עכשיו אתם אוכלים את העוף, מניין יהיה לכם עוף לקיים בו את מנהג הכפרות בערב יום כיפור?"
הסיפור מזכיר כמה מנהגים והלכות: מנהג אחד: לא לאכול בשר (כולל בשר עוף) בימים שלפני תשעה באב כדי לחוש את צער חורבן בית המקדש. מנהג נוסף: לערוך טקס "כפרות" בערב יום הכיפורים (בעבר נהגו לעשותו בעזרת תרנגול חי, היום מקובל לעשותו בעזרת כסף).
ניתן למצוא בסיפור כמה רמזים אפשריים:
– מאז ומעולם היו יהודים שלא נהגו להקפיד על קיום מצוות במשך השנה, אולם הקפידו לבקש מחילה על עוונותיהם פעם בשנה, ביום הכיפורים. ר' לוי יצחק יוצא כאן נגד מנהג זה.
– האבלות על החורבן היא שותפות עם הגורל היהודי הלאומי, וכך גם משימת הצדקה שבה עוסק ר' לוי יצחק. ה"כפרות" נועדו להקל על עונשו של הפרט. ר' לוי יצחק אולי רומז כאן כי ללא שותפות בצורכי הציבור ובגורלו של העם אין מקום ל"כפרה" פרטית.
