עולא והרוצח
עולא עֵד לרצח, וכאשר הרוצח מבקש את אישורו לכך שנהג כראוי, הוא מאשר ואף מחזק אותו
כאשר עלה עולא לארץ ישראל התלוו אליו שניים מבני המחוז חוזאי.
קם אחד מבני חוזאי ורצח את חברו.
שאל הרוצח את עולא: יפה עשיתי?
אמר לו עולא: כן, וחתוך אותו עוד היטב.
כאשר בא עולא לפני רבי יוחנן, סיפר לו את המעשה ושאל: שמא חס ושלום חיזקתי את ידי עוברי עבירה?
אמר לו רבי יוחנן: את נפשך הצלת.
האם להעיר לאדם אלים על התנהגותו או שמא תגובה זו רק תעמיד אותנו בסכנה?
בסיפור הקשה הזה נתקל עולא בדילמה לאחר שהיה עד לרצח. עם שוך ההלם התגלו אצלו ספקות האם נהג כראוי, אך רבי יוחנן נתן הכשר למעשיו ברוח האמרה הידועה: "אל תהיה צודק, תהיה חכם". הרוצח היה בשעת כעס גדול ודמו רתח, ואי אפשר היה לדעת איך היה מגיב אם עולא היה מביע התנגדות למעשיו.
עם זאת, תשובתו של עולא לרוצח מתחלקת לשניים, וגם אם חלקה הראשון – האמירה "כן" – תואמת לגישתו של רבי יוחנן לשם הצלת נפשו, החלק השני של תשובתו מתמיה: מדוע עולא חש צורך לחזק ולעודד את הרוצח לחתוך עוד את הנרצח? האם הפחד שלנו מפני אנשים אלימים לא הופך אותנו לשותפים ליצירת אווירה שמעודדת אותם?
אפשר להציע שאולי עולא השיג בכך שתי מטרות – מצד אחד הוא חיזק יותר את תמיכתו, שמא הרוצח ראה היסוס בתשובתו הראשונה, ובד בבד מנע סבל גסיסה מיותר מהנרצח.
