סיפור למזל טוב
לפעמים, כאשר אנחנו עומדים בפני קושי גדול, כל מה שאנחנו צריכים הוא פשוט לשמוע סיפור טוב
פעם אחת באו חסידים אל רבי נחום מצ'רנוביל וביקשו ממנו שיתפלל למען אישה שסובלת מצירי לידה ולא מצליחה ללדת. שלח אותם רבי נחום לחתנו, רבי שלום שכנא מפרוהוביטש. כשהגיעו לרבי שלום שכנא, היה עסוק בקישוט סוכתו. הוא היה עדיין צעיר ואמר להם: אין לי עסק בנסתרות, ואיני יודע לעשות נפלאות.
חזרו לחותנו, ר' נחום. אמר להם ר' נחום: "שובו אל חתני ואמרו לו שאני מצווה עליו לעזור." חזרו לרבי שלום שכנא והוא סיפר להם סיפור:
"בעיר איסטנבול חששו הנשים היהודיות ממעשי אונס של הערבים, ונהגו ללכת למקווה בקבוצות. פעם אחת הלכה אישה אחת לבדה ונחטפה. העלה אותה החוטף לעליית הגג שלו לאונסה, נעל את הדלת כדי שלא תברח, והלך לעיסוקיו. בכתה האישה מאוד. בכתה מפחד האונס והאיסור החמור, ובכתה מפחד שבעלה האהוב יגרש אותה אחרי שתיאנס. פתאום עלה בדעתה שהיא יכולה לברוח בקפיצה מהקומה הגבוהה דרך המרפסת. חשבה לעצמה: 'מוטב שאמות בנפילה מן הקומה הגבוהה ואנצל מן האונס, ואם לא אשאר בחיים בוודאי שמוטב.'
לקחה בד עבה שהיה מונח שם והתעטפה בו כדי לרכך את הנפילה, השליכה את עצמה מן המרפסת ונחתה על הארץ בלי להינזק. לקחה את הבד שהתעטפה בו, הלכה לביתה, הניחה את הבד העבה מתחת לתנור, ולא סיפרה לבעלה, כי חששה שאם יֵדע שנחטפה ונאנסה, יחשוב שעליו לגרשה. הרגיש בעלה שמשהו אינו כשורה ופרש ממנה באותו הלילה.
הבעל שחשש שאשתו נאנסה והיא אסורה עליו היה שרוי בעוגמת נפש. הלך אל הנמל, ושם היו עומדות סירות להשכרה, ומי שהייתה נפשו עגומה עליו, היה יורד לנמל לשוט ולהפיג את דאגותיו. ירד הבעל באחת הסירות ומולו שט ערבי אחד שלא הכיר, ונראה היה שגם הוא שרוי בצער. עשו ביניהם היכרות והסכימו לספר איש לרעהו את צרתו. התחיל הערבי לספר: 'בלילה חטפתי אישה אחת ונעלתי אותה בעליית הגג. כשחזרתי היא לא הייתה שם. איני מוטרד בגלל האישה, אבל כשהיא ברחה היא לקחה ממני בד עבה שהחבאתי בו כסף רב מעושרי הגדול.' הבין היהודי את שאירע והבין מדברי הערבי שלא אנס את אשתו, ובמקום לספר לערבי את שהיה על לבו הסיח את דעתו לדברים אחרים. חזר לביתו ופתח את הבד העבה, מצא את המטמון, ושמח עם אשתו והתייחדו. הרתה האשה והיה להם מזל טוב."
המשיך ר' שלום שכנא ואמר לאנשים שבאו אליו: "עתה לכו לביתכם כי גם לכם מגיע מזל טוב." ובאמת נולד התינוק בבריאות ובמזל טוב. ואמר ר' שלום שכנא שהסיפור הזה הוא סגולה גדולה, ואפשר לספר אותו לנשים המתקשות בלידה כדי שאלוהים יעזור להן בלידתן.
ר' שלום שכנא מסרב בתחילה לסייע לאשה המתקשה בלידתה. הוא חושב שהזוג שבא אליו מצפה שהוא יעשה נסים, והוא אינו חושב שבכוחו לעשות זאת. במקום זאת הוא מספר סיפור עממי מותח, הכולל עליות ומורדות, שמסתיים בגמול לצדיקים ובעונש לרשעים. הסיפור מסתיים בלידה למרות כל הקשיים שבדרך.
המעשה שלפנינו הוא סיפור ייסודו של מנהג בחסידות רוז'ין – שייסד בנו של ר' שלום שכנא, רבי ישראל מרוז'ין – לספר לאשה המתקשה בלידתה סיפור. איך הסיפור עוזר? האם יש כאן נס או שהשפעתו הפסיכולוגית של הסיפור מסייעת להרפות וללדת? שתי האפשרויות פתוחות, אבל כך או כך, ניכר שחסידי רוז'ין אינם משתמשים בסודות קבליים כדי להקל על היולדת אלא דווקא בסיפור עממי.
