סוס במקום אתרוג
האם קיים הבדל בין מצווה למצווה? ר' מרדכי מנשכיז נתן את הכסף שחסך עבור אתרוג, כדי לקנות סוס לשואב מים עני. מעשה החסד שעשה חשוב היה עבורו אף יותר מן האתרוג המהודר.
נוהג היה רבי מרדכי מנֶשכיז לקבץ ממון עבור אתרוג מהודר. בשנים שבהן היה נוסע לצורך מסחרו, נהג מכל רווח שעשה להניח בצד סכום מועט עבור אתרוג. כך עשה עד שקיבץ סכום מספיק לקנות בו אתרוג כך שיוכל לקיים בו את המצווה.
פעם אחת נקבצו בידו שישה רובל, ונסע לעיר בּרוֹדי כדי לקנות שם אתרוג. בדרך, פגש בשואב מים שהיה בוכה ונאנח. שאל אותו הרב: "מדוע בוכה אתה?"
סיפר האיש כי סוס היה לו, כדי להוביל בעזרתו את המים ולמוכרם, ומת הסוס. עמד הרב, ונתן לו את ששת הרובלים, וקנה בהם האיש סוס אחר.
על כך אמר הרב: "וכי מה ההבדל? אתרוג הוא מצווה מאת השם יתברך, ומה שעשיתי הוא גם כן מצווה מאת השם."
ומפי השמועה שמענו שאמר הרב בהלצה: "כל העולם מברכים על אתרוג, ואני אברך על סוס."
לבסוף זכה, והביאו לביתו אתרוג יפה ומהודר עד מאוד.
למרות המאמצים של ר' מרדכי מנשכיז לחסוך כסף ולקנות בו אתרוג מהודר, העזרה לאדם השרוי במצוקה הייתה חשובה לו אף יותר מן האתרוג.
אתרוגים היו יקרים ונדירים במזרח אירופה, ואתרוג מהודר עלה כסף רב – כמו מחירו של סוס. האתרוג הוא מצווה הנוגעת ליחסים שבין האדם לאלוהיו (בין אדם למקום), ואילו העזרה לשואב המים העני היא מצווה הקשורה ליחסים שבין האדם לזולתו (בין אדם לחברו). עבור הרבי, החסד והחמלה כלפי החלש והסובל חשובים מן ה"הידור" וההקפדה על מצוות שבין אדם למקום. לכן, מבחינתו, סוס מגושם שווה בערכו לאתרוג מהודר.
רעיון זה מופיע בסיפורי חסידים רבים מאוד ואף עובד ליצירות ספרותיות וקולנועיות שונות.
