סוסים כבני אדם
אדם יכול להתגלות כ"בהמי" יותר אפילו מבעל חיים, וכך גם להפך - סוס עשוי להתנהג בצורה כמעט "אנושית". כך מסביר הרבי מאלכסנדר בשיחה עם עגלון
עגלון אחד בא לפני רבי ישראל יצחק מאלכסנדר והתלונן בפניו שסוסו אינו רוצה לאכול.
שאל אותו הרבי:
"וכיצד אתה נוהג כשאתה אוכל?"
"כדרך כל העגלונים," – השיב האיש – "בבוקר, בקומי משנתי אני נוטל את ידי, ובערב, קודם שאני הולך לישון, אני מברך ברכת המזון."
אמר לו הצדיק:
"מפני שאתה נוהג כבהמה, סוסך נוהג כאדם. תתחיל להתנהג כאדם ואז סוסך יאכל כבהמה."
הסוס מייצג את החומריות והגשמיות. אך בסיפור הזה הסוס אינו מוכן לאכול, כאילו הוא מאס בעולם החומרי והגופני. לעומת הסוס, דווקא העגלון מתנהג באופן "בהמי". ההתנהגות הבהמית מיוצגת בסיפור באכילה ללא נטילת ידיים וללא ברכת המזון. העגלון "חוסך" את הצורך ההלכתי לנטול את ידיו לפני כל אכילה ולברך בסופה, והוא נוטל ידיים ומברך רק פעם אחת ביום.
המסר העולה מן הסיפור – אדם עלול להתנהג באופן שנהוג לכנותו "חייתי" או "בהמי", ללא רוחניות, מוסר או שאר רוח, ואילו בעל חיים עשוי להתנהג באופן שנראה "רוחני" ו"מוסרי".
