סבלנותו של הלל
שני חברים מתערבים ביניהם מי יוציא את הלל מדעתו, אך הלל נותר איתן וסבלני
אמרו החכמים: לעולם יהיה אדם עניו כהלל, ואל יהיה קפדן כשמאי.
מעשה בשני בני אדם שהתערבו ביניהם ואמרו: מִי שיצליח לעצבן את הלל הזקן ירוויח ארבע מאות זוזים.
אמר אחד מהם – אני אקניט אותו!
אותו היום היה ערב שבת, והלל חפף את ראשו לקראת כניסת השבת.
הלך אותו אדם לביתו של הלל וקרא: מי כאן הלל? מי כאן הלל?
התעטף הלל במגבת ויצא אליו. אמר לו: בני, מה אתה רוצה?
אמר לו המקניט: יש לי שאלה לשאול.
אמר לו הלל: שאל בני.
אמר המקניט: מדוע הראש של האנשים בבבל עגול?
אמר לו הלל: בני, שאלה גדולה שאלת – יש להם ראש עגול משום שהמיילדות שלהם אינן פיקחות ולא יודעות לעצב את צורת ראש התינוק לצורה טבעית יותר לאחר הלידה.
הלך המקניט וחזר לאחר שעה קלה – וקרא להלל. חזר הלל והתעטף במגבת, יצא אליו ושאלו: בני, מה אתה רוצה?
אמר לו שאלה יש לי לשאול: מדוע העיניים של בני העיר תדמור שבסוריה עגולות?
אמר לו הלל: בני, שאלה גדולה שאלת – יש להם עיניים עגולות משום שהם חיים בחולות המדבר, ועיניהם עשויות כך כדי שפחות חול ייכנס לתוכן.
הלך המקניט וחזר לאחר שעה קלה – וקרא להלל. חזר הלל והתעטף במגבת, יצא אליו ושאלו: בני מה אתה רוצה?
אמר לו: שאלה יש לי לשאול: מדוע הרגליים של האפריקאים הן רחבות?
אמר לו הלל בני, שאלה גדולה שאלת – יש להם רגליים רחבות משום שהם גרים באזור הביצות, ובזכותן הם לא טובעים בביצות.
אמר לו: שאלות הרבה יש לי לשאול ואני חושש שמא תכעס עליי.
אמר לו הלל – שאל כל שאלה שאתה רוצה.
אמר לו: אתה הוא זה שקוראים לך "הלל נשיא ישראל"?
אמר לו : כן.
אמר לו: אם אתה הוא, אל ירבו אנשים כמוך בישראל.
אמר לו: למה אתה אומר דבר כזה?
אמר לו: משום שהפסדתי 400 זוזים בגלל הסבלנות שלך.
אמר לו הלל: בפעם הבאה עדיף לך להיות זהיר יותר, סבלנותו של הלל חשובה מספיק, 400 זוזים אינם שווים שאכעס בגללם.
ההבדל המרכזי בין דמויותיהם של הלל ושמאי – ובין בית הלל ובית שמאי שהלכו בעקבותיהם – נע בין מתינות לבין החמרה, והסיפור הופך את סבלנותו וסובלנותו של הלל מעמדה עקרונית למעלה אישית עמוקה. למרות מעמדו הרם כנשיא, הלל מתבקש לענות על שאלות שוליות ובלתי חשובות דווקא בערב שבת, בדיוק בזמן המקלחת. אך גם האתגרים האלה לא מוציאים את הלל משלוותו מסבירת הפנים.
בסיפור הזה הסבלנות של הלל עומדת לא רק בניגוד לחומרה של שמאי, אלא גם בניגוד לרצינות הנובעת ממעמדו הרם כנשיא הדור, מעמד שאמור היה לפטור אותו מלענות לפרחחים ליצניים. אתגר הליצנות שמייצגת ההתערבות הוא הפוך מאתגר החומרה היתרה של בית שמאי. הלל מצליח להציג גישה מתונה וסבלנית לא רק במצב רציני של פולמוס הלכתי, אלא גם במצבים שבהם ההיררכיות החברתיות נשברות ואין בהן כביכול רצינות כלל.
