מתנת חיים
כיצד ניצל הבעש"ט ממוות? רבי זאב קיציס (קיצֶס) מסייע לאיש עני להיאחז בחיים. בכך היטיב גם עם עצמו וגם עם רבו הנערץ. מתברר שגם פעולה שנעשית מתוך שיקול של רווח אישי, עשויה להתגלות כרבת משמעות וערך.
פעם אחת אמר הבעל שם טוב לחבורת תלמידיו: "בשבוע הבא יבוא לכאן אדם צדיק שהוא בבחינת 'צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם' (משלי י, כה). מי שיגרום לאיש זה איזו הנאה יזכה לעולם הבא."
באותו השבוע חיפש רבי זאב קיצֶס, תלמידו של הבעש"ט, את הצדיק שעליו דיבר מורו. בדק ר' זאב באכסניות ובבתי ה"הֶקדש" שבהם מתארחים העניים על חשבון הקהל, אך לא מצא את האיש.
ביום שישי לפני כניסת השבת נכנס ר' זאב אל בית המרחץ והכין לעצמו אמבטיה של מים חמים. כוונתו הייתה להתעכב במקום, כדי לראות אם ימצא את האיש.
והנה נכנס אל בית המרחץ אדם עני, ועמד ליד תנור האבנים הלוהטות שבמרכז בית המרחץ. לפתע נאנח האיש אנחה גדולה עד שכל עצמותיו כמעט והתפוקקו. הבין ר' זאב כי זהו הצדיק שעליו דיבר מורו.
ראה ר' זאב כי הבלן דחף את האיש מן המקום שעמד בו, כמי שדוחף את אחד הבטלנים. מיד יצא מן האמבט שהכין, ונתן לאיש העני את המים החמים ואת צרור הענפים הלחים המשמש את המתרחצים לעסות בו את גופם. אחר כך אמר לאיש: "בוא להתארח בשבת בביתי."
אז לבש ר' זאב את בגדי השבת שהביא עמו, ואת בגדי החול נתן לאיש העני כדי שילבשם במקום בגדיו המרופטים. כשסירב העני לקבל את הבגדים, אמר לו ר' זאב: "דע לך שאני נחשב לבעל-בית נכבד, ואין ראוי שתתארח בביתי בבגדים קרועים." הסכים העני, ולבש את הבגדים שנתן לו ר' זאב.
כל אותה השבת לא ראה ר' זאב שום דבר מיוחד בהתנהגות האיש העני. לאחר השבת ראה, והנה פושט העני את הבגדים שקיבל ממנו. אמר לו: "בגדים אלו הם לך במתנה." סירב העני לכך, עד שאמר לו ר' זאב: "נחשב אני כאיש נכבד, לא ראוי שאלבש את הבגדים הללו אחריך." הסכים העני ולקח את הבגדים.
אחר כך הלך ר' זאב בין בתי העיר לקבץ ממון עבור העני, עד שהיו לו כעשרה רובלים. בשובו לביתו מצא כי העני נעלם ועזב את ביתו. חקר ר' זאב וחיפש אחריו, עד שמצא אותו מחוץ לעיר ונתן לו את הכסף שאסף.
גם הפעם סירב העני לקחת מידו של ר' זאב, אך הוא הפציר בו ואמר: "כך נוהג אני תמיד, לתת לאורח נדבה הגונה." שוב הסכים העני, וקיבל את המעות.
אחר זמן פגש ר' זאב את רבו, הבעש"ט. אמר לו הבעש"ט: "החייתני והצלת את חיי. דע לך שאיש זה הוא 'צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם' בהסתר ובכיסוי, ואני כמוהו, רק באופן גלוי ומפורסם. בשל כך, קשורים אנו זה לזה לחיים ולמוות.
קשה היה לאיש העני לחיות מתוך דוחק, וביקש להיפטר מן העולם. אילו היה עושה כן, גם עליי היה להסתלק מעולם זה. ואתה, כיוון שהחיית את האיש בכל מה שעשית עבורו, הצלת גם את חיי."
בדרכים שונות מסייע ר' זאב לאיש העני להמשיך לחיות. הוא מסייע לו להתרחץ, להתחמם, ולהמריץ את הדם בגופו בעזרת ה"בֶּעזֶעמְל" – צרור הענפים הלחים המשמש לעיסוי הגוף. הוא מעניק לו גם לבוש, כסף וקורת גג. אף שר' זאב עושה כל זאת משיקולים של רווח אישי, שהרי רבו הבטיח כי יזכה בכך לחלק בעולם הבא, פעולותיו מסייעות בהצלת חיי העני, ואפילו בהצלת חייו של רבו, הבעש"ט. ר' זאב היה קשוב לייאוש שביטא העני מחייו, ולמחסור העמוק שבו הוא חי, והוא יצא מגדרו כדי לסייע לאיש.
העני התגלה כצדיק נסתר, כזה הנחשב ל"יסוד העולם", כלומר לאדם שבזכותו עומד העולם כולו.
הצדיקים הנסתרים מופיעים בסיפורים חסידיים רבים מאוד, והם מבטאים את העובדה, שלעתים אפילו אדם שאינו נראה כדמות חשובה לעולם, עשוי להתגלות ככזה. דווקא אדם פשוט, שאיש אינו שם לב אליו, מתגלה כדמות שוות ערך לצדיק מפורסם וידוע. בבקשתו, רמז הבעש"ט לתלמידיו כי יחפשו אחר דמויות כאלה, ויגלו את כוחותיהן הגנוזים.
נראה כי באופן כללי עוסק הסיפור בכך שיש לשים לב אל מי שנתפסים כאנשי שוליים וחסרי ערך, ולהיות מודע לכך כי גם בהם עשויים להתגלות כוחות גדולים וגנוזים.
כמו כן, הסיפור רומז שגם פעולה הנעשית משיקול של רווח אישי עשויה לגרום לשינוי גדול, בעל ערך ומשמעות.