הסיפור

התלמידים בכותאב (בית המדרש) שבג'רבה ישבו ולמדו תורה יחד בהעמקה. לפתע העלה בפניהם הרב שאלה גדולה ומורכבת: "קושיה זו," אמר, "הועלתה בספר 'משמרות כהונה'."
השאלה הייתה קשה ולאף אחד מן התלמידים לא היה פתרון.
לאחר זמן ביקשו שני אחים שלמדו בכיתה לצאת להתפנות.
האחים ניצלו את הרשות לצאת מן הכותאב ורצו אל אימם- הרבנית מזאלה וסיפרו לה את הקושיה.
הרבנית מזאלה, שהיתה תלמידת חכמים חריפת שכל וידענית, הקשיבה לשאלה ואמרה להם מיד את התשובה.
כשחזרו הנערים הם חיכו מעט, עשו עצמם כמעיינים בסוגיה ולאחר זמן הציעו את תשובת אמם. התשובה הייתה נפלאה והרב התפעל מחריפותם של הנערים.
לאחר כמה ימים למדו בכותאב סוגיה מורכבת אחרת ושוב העלה הרב שאלה קשה, ושוב ביקשו האחים לצאת להתפנות. כשהגיעו לביתם שאלו את אימם וזו השיבה להם תשובה עמוקה.
שבו הבנים אל הרב ותשובה בפיהם, והוא שיבחם על חוכמתם גם הפעם.
כשעשו זאת בפעם השלישית, הבין הרב שהם הולכים לברר את התשובה והתלונן אצל… אביהם, חכם יעקב בן ג'אתו הכהן, על כך שהוא מגלה להם את התשובות לקושיות. הקשיב הרב ג'אתו לקושיה, חייך בהנאה רבה לשמע התשובה המבריקה, והשיב לו: "עליך להתלונן אצל… אשתי, הרבנית מזאלה."

---

על הסיפור

הסיפור מתאר שני מוקדים הקיימים במרחב היהודי ועוסק בפער ובמתח שביניהם: הבית מחד, והכותאב (בית המדרש) מאידך. בבית מצויה אֵם הבנים הפועלת כרעיה וכאם, ואילו בבית המדרש נמצאים המורה והבנים העוסקים בתורה – שם מתרחש תהליך לימודי הכולל העלאת שאלות וחיפוש מענה לסוגיות התלמודיות. לכאורה אין זיקה של ממש מבחינה לימודית בין הבית לבית המדרש, אולם כשצצות שאלות התמונה משתנה.
הלימוד מעורר שאלה ובבית המדרש אין לה מענה. בניה של הרבנית מזאלה יודעים כי שם – בביתם, ישנה תלמידת חכמים הבקיאה בספרות ההלכה ומצוידת במוח חריף. הנערים חומקים לביתם בתואנה שהם נזקקים לצורכיהם ושואלים את אימם. היא מעיינת בדברים ומשיבה בזריזות. הסיפור מטשטש במעט את הגבולות ושוזר חוטים בין הבית והאם לבין בית המדרש והלימוד. אומנם כל אחד נותר במקומו – אך נוצר ביניהם שיח.
המורה מבין בשלב מסוים שהתלמידים נעזרים בגורם חיצוני ומניח שמדובר באביהם, הרב יעקב בן ג'אתו הכהן שהיה תלמיד חכם גדול בג'רבה. ואולם כאן באה ההפתעה, הרב מגלה לו שאשתו היא היא הפותרת את שאלותיו.
סיפורנו עוסק בפתרון שאלה. תחילתו בשאלות מן התלמוד וסופו בשאלת זהותה של הדמות הפותרת אותן. השאלות הקטנות מובילות אל השאלה הגדולה, וכאן מתגלה האמת שכבר ידועה למשפחתה – יש תלמידת חכמים בבית! הגילוי בסיפור כולל יציאת הדברים החוצה אל המרחב הציבורי, אל בית המדרש. חשיפת זהותה נעשית בנינוחות ובחיוך שכן לא היתה בכך הפתעה של ממש לבני ביתה אלא גילוי מחויך של אמת נסתרה, המקבלת את חוכמתה של הרבנית מזאלה כדבר טבעי. מבחינה זו, תשובתו המחויכת של הרב מעידה על כך שאף שהתופעה אינה שכיחה הרי היא דבר ראוי ומובן.