משחקי כיסאות
לצד התמיכה הכספית באסיר משוחרר, חושף הרב אברהם חזן את יסוד האמונה בכוחה של בחירה חופשית
באחד הימים, לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר, ביקרה נכדתו של הרב אברהם חזן את סבה במשרדו ברחוב קרן היסוד בירושלים. היה זה ערב חג והלשכה הייתה עמוסה במבקרים, ובהם אסירים משוחררים שהיו בתוכנית השיקום שלו בהוסטלים ובאו לבקש את עזרתו. הנכדה התיישבה בחדרו עד שיתפנה מעיסוקיו והקשיבה בסקרנות לשיחות שהתנהלו.
לאחר זמן נכנס אדם בפנים עצובות ובעיניים דומעות סיפר לרב חזן על קשייו המרובים. הרב חזן התיישב על כיסאו והזמין את האיש להתיישב מולו. הוא הרגיע אותו ואמר שוב ושוב שהכול יהיה בסדר, ואז אמר במפתיע "אתה יודע, אתה ואני אותו דבר". האיש תמה על דבריו והנכדה הקשיבה בדריכות, ואז הרב חזן שב על דבריו ופירש אותם "דע לך שאתה ואני אותו הדבר. אנו יכולים להתחלף בכיסא. הכול עניין של בחירה". פניו של האסיר המשוחרר אורו, הרב חזן חיבק אותו ארוכות ומסר לו מעטפה ובה מתנה כספית להוצאות החג והם נפרדו לשלום.
הרב אברהם חזן היה רב המשטרה ושירות בתי הסוהר ואיש חינוך. הוא היה ממובילי רעיון שיקום האסיר והקים לשם כך את קרן התשובה, ובכך העניק משמעות יהודית לתהליך שעובר אסיר משוחרר. בסיפורים רבים ניכרת גישתו החינוכית שבמרכזה אמון באדם שיביא אותו לצמיחה ולחיים טובים יותר.
הסיפור חושף את ליבת מחשבתו, שהיא אמונה עמוקה בבחירה חופשית שמשמעותה היא שהמציאות יכולה להשתנות. הוא מעניק לאסיר המשוחרר לא רק כסף לסיוע בהוצאות החג ולא רק דברי עידוד וחיזוק, אלא נוטע בו נקודת מבט אופטימית על חייו. בעוד שדברי העידוד השגורים התקשו למצוא מסילות אל ליבו של בן שיחו, האפשרות של החלפת כיסאות ביניהם מעמידה את הרב בגובה העיניים של בן שיחו הנזקק והופכת את האפשרות של שינוי בחיים, ואת האמונה בעתיד טוב יותר למוחשיות מאוד.
