מרכבת האל
מדוע תיאר הבעש"ט את העיסוק בשבחי הצדיקים כ"מעשה מרכבה", ומה התכוון לומר בכך?
אמר הבעל שם טוב:
מי שמספר בשבחי הצדיקים כאילו עוסק במעשה מרכבה.
"מעשה המרכבה" הוא החיזיון המופיע בספר יחזקאל, ובו מתגלה אלוהים כשהוא יושב על מרכבה. העיסוק ב"מעשה המרכבה" נתפס כעיסוק בסודות היסודיים של הבריאה ושל נוכחות האל בעולם (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כח עמוד א; משנה, מסכת חגיגה, פרק ב משנה א).
במקור נוסף המופיע במדרש נאמר כי "האבות הן הן המרכבה" (בראשית רבה, פרשה מז ו). נראה כי באמירה זו מרחיב הבעש"ט כלל זה ואומר כי לא רק ה"אבות" – אברהם יצחק ויעקב – הם ה"מרכבה", אלא גם "הצדיקים" בכלל.
הרחבה נוספת הנמצאת בדברי הבעש"ט היא כי עצם העיסוק בסיפורי השבחים על הצדיקים הוא בניית המרכבה.
בפי החסידים נקרא הסיפור "מעשה" (וכך גם בלשון חז"ל). ייתכן שהבעש"ט דורש כאן את הביטוי "מעשה מרכבה" במובן זה.
אמירה זו של הבעש"ט מתארת עד כמה חשוב העיסוק בסיפורי הצדיקים. על פי דבריו, עיסוק זה הוא עשיית ה"מרכבה" שעליה "יושב" אלוהים. החסידים ציטטו אמירה זו רבות כשעסקו בסיפורי צדיקים. על פי אמירה זו, החסידים התייחסו לסיפורים כלימוד תורה וכעיסוק בתיקון העולם.
