מעשה ועשייה
תלמידיו של ר' אוּרי מסְטְרֶלִיסְק מבקשים ממנו לספר להם "מעשה", כלומר סיפור. אבל הוא בוחר לספר להם מה הערך של מעשה ועשייה חיובית בעולם.
פעם ביקשו מה"שָׂרָף", רבי אוּרי מסְטְרֶלִיסְק שיספר מעשה.
אמר להם ר' אוּרי: "אספר לכם 'מעשה':
כתוב במדרש – 'חייב אדם לומר, מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי' (תנא דבי אליהו רבה, פרק כה, א). מה משמעותה של חובה זאת? כיצד ניתן לעשות את המעשים שעשו אבותינו?
התשובה לכך היא שהמעשים שעשו אבותינו בעולם הפכו להיות תורה. הנה כמעט כל ספר בראשית אינו אלא מעשיהם של אבותינו, שהפכו להיות תורה.
ואם כך, צריכים גם אנו לגרום לכך שכל מעשה שנעשה יהפוך להיות תורה."
פירושו של ר' אוּרי משתמש בכפל המשמעות של המילה "מעשה" בעברית. "מעשה" הוא גם פעולה שאדם עושה וגם "סיפור". כפל המשמעות הזה מבטא את השאיפה להפוך את מעשינו היומיומיים לסיפור מופתי שראוי לחקותו וללכת לאורו – ל"תורה".
תלמידיו של ר' אוּרי מצפים ממנו לספר מסיפורי הצדיקים המקובלים בקרב החסידים, סיפורים המאדירים את הצדיקים בדורות הקודמים. במקום לתת להם את מבוקשם הוא מפנה אותם בחזרה אל עצמם, אל מעשי הבנים, שצריך לשאוף שיהיו כמעשי האבות. הוא כמו אומר להם: "במקום להאזין לסיפור, היו אתם, במעשיכם, הסיפור שאתם רוצים לשמוע. היו אתם צדיקים, היו אתם גיבוריו של הסיפור, המעשים שלכם יהיו לטקסט שראוי ללכת לאורו – ל'תורה'". ובמילים אחרות, אולי במקום לספר סיפורים כדאי לעשות מעשים טובים, כאלו שראוי לספר אותם.
