
מנורת החסרונות
כשאנו שופטים, אנו גם נשפטים. יצירת האמנות לימדה את המתבוננים בה לחפש קודם כל את חסרונותיהם שלהם.
מעשה בבן אחד שהלך מבית אביו, והיה במדינות אחרות ימים רבים. כעבור זמן חזר הבן לבית אביו והתפאר שלמד שם אמנות גדולה: לבנות מנורה. וציווה שיתאספו כל בעלי האמנות הזאת, והוא יראה להם עד כמה הוא מוכשר באותה אמנות. וכן עשה אביו, וקיבץ את כל בעלי האמנות הזאת שיראו את גדולת בנו, את כל מה שלמד כששהה בארצות זרות.
הבן הוציא מנורה אחת שבנה, אך היא לא מצאה חן בעיני אף אחד מהם. אביו הלך אליהם, וביקש שיגידו לו את האמת. והשיבו לו שזו האמת, שמנורה זו אינה יפה. והבן התפאר: "הלוא ראיתם חכמת אמנותי!" אמר לו אביו שלא כולם חשבו שהמנורה יפה.
ואז השיב לו הבן: "אדרבה! בזה הראיתי את גדולתי, כי הראיתי לכולם את חסרונם. במנורה זאת נמצאים החסרונות של כל אחד מבעלי האמנות הנמצאים כאן. הלוא תראה, אצל זה חתיכה זו אינה יפה אבל חתיכה אחרת יפה אצלו מאוד; ואצל אחר, להפך – אדרבה, זאת החתיכה שאינה יפה אצל חברו יפה ונפלאה בעיניו, רק זאת החתיכה אינה יפה; וכן אצל כולם, מה שרע בעינֵי זה יפה בעינֵי חברו, ולהפך."
המשיך הבן ואמר: "בניתי מנורה זאת מחסרונות בלבד, להראות לכולם שאין להם שלמות ולכל אחד יש חיסרון. כי מה שיפה בעיני אחד הוא חיסרון בעיני חברו. אבל באמת אני יכול לעשות ללא חסרון."
כמו מעשיות רבות, ממקורות יהודיים ושאינם יהודיים, פוֹתֵח סיפור זה מאת רבי נחמן מבְּרֶסְלַב בבן היוצא מבית אביו כדי לחפש את מזלו ואת דרכו העצמאית. בשובו לביתו הוא מבקש מאביו לתת לו הזדמנות להראות את כוחו, בקשה שהאב – באופן טבעי – שמח להיענות לה.
התחום שבו התמקצע הבן בשנות נדודיו היה בניית מנורות, ואל הבית נאספים מומחים באמנות זו, מתוך ציפייה שתוצג בפניהם מנורה שטרם ראו כמותה. להפתעת הכול, המנורה שמציג הבן מכוערת מאוד, ולא נמצא אפילו אחד שישבח אותה. הבן שומע זאת, אך אינו מתאכזב. אדרבה, הוא מסביר לאביו כי זו הייתה מטרתו: ליצור מנורה שכולה חסרונות.
הגותו של רבי נחמן מברסלב הקדימה את זמנה בתחומים רבים. סימן השאלה שמציב סיפורו בפני בעלי האמנות מוצב גם בפנינו, ביותר מדרך אחת:
ניתן לשאול את השאלה המוסרית-פילוסופית: מה אומרת עלינו הדרך שבה אנו מתבוננים על מה שנמצא מחוצה לנו, או האם ניתן בכלל להתבונן במציאות באופן "אובייקטיבי".
בהמשך לכך ניתן לשאול, האם ייתכן שהחסרונות שרואה האדם סביבו אינם אלא השתקפות של חסרונותיו שלו.
ניתן גם לשאול שאלה מתחום האמנות: האם אמנות היא בהכרח הדבר האסתטי, "היפה" והנעים לעין, או שמא אמנות עשויה להראות דווקא את הכיעור והעיוות, ובכך לשקף לנו את מצבנו.