הסיפור

אצל רבי חיים מצאנז שכיחים היו מעשי נסים. לא רק חסידים היו באים אל הרבי, אלא גם "אשכנזים", יהודי גרמניה, שאינם חסידים כלל, וחלקם אף עזבו את שמירת המצוות. והנה דווקא על יהודים אלו היו פועלים מעשי הנסים של הרבי יותר מאשר על החסידים.
פעם אחת בא אשכנזי אחד מן העיר וינה אל הרבי. היהודי היה לבוש כגוי וכמעט שלא ידע מילה בעברית או ביידיש. סיפר האיש לרבי כי הסתבך במשפט פלילי, ובא כדי שהרבי יברך אותו שייצא מהמשפט בלא נזק.
בירך אותו הרבי שייצא זכאי בדין.
אמר האשכנזי לרבי: "מן הסתם, אדוני כבוד הרבי מתכוון לכתוב מכתב בקשה לאדון אלוהים הנכבד. ובכן, מבקש אני לראות את המכתב כדי לוודא שייכתב כמו שצריך ובצורה מכובדת."
צחק הרבי ואמר: "עליך לדעת כי הבקשה שכותבים לאדון אלוהים היא סודית ביותר, ולאף אדם אסור לראותה." השתכנע האיש שכך ראוי ונכון אבל שאל כמה עליו לשלם עבור הטרחה.
"אין צורך," השיב הרבי, "אפילו לא פרוטה אחת."
ואולם האשכנזי התעקש לשלם את שכר הטרחה. אין הוא רוצה שהרב יטרח בעבורו בלי שכר. הלא בוודאי יפסיד הרב כמה שעות על כתיבת הבקשה, ועל כן רוצה הוא לשלם.
כאשר ראה הרבי מצאנז שאינו יכול להיפטר מאותו יהודי, אמר: "בסדר, כאשר תיוושע ותצא זכאי, שלח לי שלוש מאות זהובים."
לא חלפו שלושה ימים ואל הרבי הגיע מברק ובו המחאה בסך שלוש מאות זהובים.
באותו זמן שהה בצאנז אחד מחסידיו של הרבי, עני מרוד, שזמן רב היה ממתין לברכותיו של הרבי, אבל הרבי לא נענה לבקשותיו.
כשראה החסיד את כל המעשה, התמרמר מאוד ושאל את הרבי: "כיצד זה ייתכן שאני, חסיד נאמן, ממתין שבועות ארוכים לקבל את ברכתך ואיני זוכה לכך. מדוע קיבל האשכנזי את ברכתך בלי להמתין רגע? האם מיוחס הוא יותר ממני, האם גרוע אני ממנו?"
"האם סבור אתה שהנסים נושרים לי מהשרוול?" גער בו הרבי. "במעשים אלו אני מסכן את עצמי ואת ילדיי. כדי להראות לחוטאי ישראל שיש אלוהים בעולם אני מוסר את נפשי. ועכשיו, מה תרצה ממני? האם גם לך אני צריך להראות שיש אלוהים בעולם?"

---

על הסיפור

א. הסיפור עוסק בתופעה המוכרת בחסידות כ"מופת" – המעשה הנסי שמחולל הרבי. על פי הסיפור, המופתים נעשים מתוך מסירות נפש של הרבי ומתוך אחריות לגורל עמו. בכך משמש המופת לא רק ככלי סיוע לאדם הנמצא במצוקה, אלא כ"מופת" – כלומר: הוכחה – למציאותו של האל.
החסיד שבסיפור טועה ורואה במופת הוכחה לכוחו של הרבי, ובכך הוא מפריע לתפקידו האמתי של המופת – ההוכחה והראיה לכוחו של ה'.
ב. כדי לקרב את הרחוקים מוכן הרבי לצאת מגדרו ולשוחח עם האשכנזי הבור על האופן שבו יש לכתוב כביכול מכתב לכבוד "אדון אלוהים". דווקא עם החסיד הקרוב והצמוד אליו מתנהג הרבי בתקיפות. אותם יהודים שכבר נמצאים במצב אמונה מתקדם – הדרישות מהם גבוהות יותר, ואל להם להתקנא באלו הנמצאים בראשית הדרך, שבה איש אינו דורש מהם דבר.