מי זוכר את אשת השומר
ישראל עלה לארץ כחלוץ להיות שומר במושבות, אבל מי שנשא בעול היא חנה שהתנגדה לעלייה ונעזבה לטפל בילדים בעצמה, האם יזכרו את מי שנשאה בעול?
ישראל וחנה התחתנו צעירים מאוד, הוא היה יפה תואר ואף היא הייתה יפה ומשכילה כמוהו. לזוג נולדו בן ובת וחנה הרגישה המאושרת בנשים. יום אחד הכריז ישראל שהם עולים ארצה אך חנה סירבה בתוקף. אחרי מסכת ויכוחים ותחנונים נסע ישראל לבדו וחנה נותרה מאחור. בזכות השכלתה הרחבה פרנסה את ילדיה בכוחות עצמה מעבודות תרגום. הילדים גדלו וביקשו לפגוש את אביהם בארץ האבות, ואימם נסעה איתם לארץ ישראל. הם התקשו למצוא את ישראל שהיה נודד בין המושבות בחיפוש אחר עבודה, ובסוף מצאו אותו חסר כול כשרק הילקוט שעל גבו נותר לו מכל רכושו. בכספה המועט ריהטה חנה את דירתה הקטנה בטוב טעם ונוחיות, אך לא ארכו הימים וישראל שוב הסתלק בטענה שאינו מסוגל עוד לחיות חיי משפחה בבית שדלתותיו נסגרות וחלונותיו מכוסים בווילונות. הוא הלך לעבוד כשומר במושבות. ושוב קיבלה חנה את הגזרה בדממה.
באחד הימים נפטר ישראל והינה חנה מתאבלת על בעל שהיה זר לה לגמרי. בודדה ועזובה ומיוסרת בחרטה, החליטה חנה להתיישב באחת הנקודות הרחוקות כאלמונית ולעבוד שם כחובשת. היא חיה בקיבוץ אך נותרה זרה לרוח החלוצית. באחד מלילות החורף סיפר אחד החלוצים מעשייה על אודות ״השומר ישראל״ החלוץ המופתי, והוסיף בתיאור דבר הקרע שהיה בינו ובין משפחתו שלא הבינה לרוחו. האנשים לא ידעו כמובן כי אשתו יושבת בקרבם. שמעה חנה ושתקה, ידעה שאין בעולם מי שיבין את נפשה המעונה, ואפילו בינה לבינה לא תוכל לתת מילים למכאובה.
סיפורים רבים מתארים את חיי החלוציות ואת ההקרבה שהקריבו החלוצים למען הכלל, אך הם לא היו היחידים ששילמו את המחיר. לעיתים קרובות מחיר החלוציות שולם במטבע של התא המשפחתי. חנה גיבורת הסיפור חושבת עצמה לכישלון ונפשה מעונה. בתחילת נישואיה היא חולמת על תא משפחתי יהודי בורגני, אולם בעלה נתפס לשיגעון החלוציות ורוצה לעלות ארצה. בתחילה חנה בטוחה שישראל עוד יחזור, אולם הזמן חולף ומסלול חייהם הולך ונפרד. חנה מגדלת לבד את ילדיה ומשלמת יחד איתם את מחיר התנערותו מאחריות כלפיהם. כשהם סוף-סוף נפגשים באדמת הארץ מתברר שאי אפשר לאחות את הקרע, ישראל מסור לאורח חיים חלוצי וסולד מגינוני המשפחה הבו
רגנית שחנה מביאה עימה.
רק לאחר מותו של ישראל מתמסרת חנה לחיי החלוציות, אך בתוך תוכה האהבה העזה למולדת זרה לה. הזרות מהתלהבות החלוציות הופכת אט-אט לזרות כוללת יותר. חנה לא יכולה לגלות את שעל ליבה לחברי הקיבוץ. היא מבינה היטב שעבורם ישראל הוא הגיבור ואילו היא מסמלת את העבר המיושן והדחוי. בעוד שחייו של בעלה 'ישראל השומר' מתלכדים בסיפור הלאומי הגדול – הרי שאת חייה שלה לא תדע לספר אלא בגמגומים של שברון לב, אכזבה והחמצה.
הסיפור גם מאתגר את החלוקה בין הגיבור הגדול הבוחר בארץ לאישה הנחשלת הבוחרת בגלות. חנה היא אישה דעתנית, נחושה ובעלת יוזמה. היא אומנם אינה חלוצה מופתית כבעלה, אבל דווקא מסירותה לתא המשפחתי מבליטה את היעדרו של ישראל שמזניח את טובת אשת נעוריו לצורך גאולת הארץ. בעוד שישראל פרץ דרך כשומר עברי, חנה התמודדה עם התוצאות ופרצה דרכים משלה להתמודדות. הגבורה החלוצית חבה חוב לגבורה של אלו שנותרו מאחור ושילמו את המחיר.
