מי בעל הבית?
היצר הרע מסתובב ליד פתח הבית ומנסה להיכנס, האם הוא יצליח? על היחסים בין האדם ליצר הרע
אמר רבי חייא: כאשר בא יצר הרע להזדווג באדם הוא דומה לאדם שמתקרב לפתח הבית ורואה שאין מי שמוחה בידו, נכנס לבית ונעשה אורח. מכיוון שנכנס אל הבית ואין מי שימחה בידו וישלחו לדרכו, משתלט עליו ונעשה בעל הבית, עד שנמצא שכל הבית עומד לרשותו.
כך הוא יצר הרע. כמו אדם שמתקרב אל הבית, כך הוא מתקרב לאדם ומעורר אותו לחטא קטן, וזהו אורח ארעי. רואה היצר שאין מי שימחה בידו, נעשה אורח שמתאכסן בבית ומעורר את האדם לחטאים נוספים ליום אחד או יומיים, כאורח ששוהה בבית יום או יומיים. מכיוון שרואה שאין מי שימחה בידו – נעשה לבעל הבית. כך נעשה יצר הרע לבעל הבית עד שנכרך האדם אחריו והיצר עושה בו כרצונו.
איך הופך הפיתוי לעשות רע מדמות שולית בסיפור חייו של האדם לשחקן הראשי? המשל של רבי חייא משתמש בהאנשה של הפיתוי בדמותו של יצר הרע כדי לכוון את האדם ביחסו אל היצר.
הפיכתו של הפיתוי להרגל הוא תהליך שתחילתו ברגע שבו האדם מתפתה לתת ליצר להתקרב אליו ובסופו היצר שולט באדם. בתחילת התהליך מתואר היצר כמי שעומד מחוץ לבית ובוחן אם יעכבו אותו בכניסתו. בשלב זה האדם הוא בעל הבית ויכול להחליט את מי הוא מכניס לביתו, אך מרגע שהיצר נכנס ואין מי שיעצור אותו, הוא מתחיל להרגיש בנוח ולהתמקם, תחילה כאורח, עד שהוא הופך להיות בעל הבית והאדם הוא זה שתלוי בו.
המפגש בין האדם ליצר הרע בסיפור לא מתואר כקרב או מלחמה אלא כיחסי שכנים או מכרים – היצר מסתובב בשכונה, ולפעמים נכנס אל הבית כדבר שבשגרה. הסיפור אינו נבהל מכך שהיצר מסתובב בסביבותינו – מה שחשוב הוא לשים אליו לב ולהראות לו מי בעל הבית.
