הסיפור

יהודי אחד שאינו שומר מצוות שאל פעם את רבי יצחק מאיר מגור: "בקריאת שמע נאמר, כי מי שאינו שומר את המצוות ייענש. וכך כתוב שם – 'הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם… וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם' (דברים יא, טז-יז). ואולם אני רואה, כי לי יש כל טוב ודווקא הצדיקים יושבים בצער."
השיב ר' יצחק מאיר ואמר: "אם כך אתה שואל, ודאי קראת קריאת שמע לפחות פעם אחת בחייך."
– "כן," אמר האיש.
– "אם כך," אמר הרבי, "הרי מגיע לך אף יותר ממה שיש לך עכשיו."

---

על הסיפור

האדם שבסיפור שואל את הרבי את השאלה הידועה על אודות הגמול על המעשים הטובים והראויים. בתורה מוזכר כי הגמול הטוב הוא תוצאה של שמירת המצוות.
ואולם במציאות ניכר שהדבר אינו כך, וכי יש "צדיק ורע לו" או "רשע וטוב לו".
במחשבה היהודית לדורותיה נהוג להשיב על השאלה בכך שהגמול אינו בהכרח בעולם הזה, וכי ההצלחה הנראית לעין עשויה לעמוד בניגוד להצלחה הנצחית, כלומר ב"עולם הגמול" שאחרי המוות.
אך הרבי מגור עונה תשובה אחרת – ההצלחה של השואל היא אכן גמול ראוי, ואף מגיע לו יותר מכך, וכל זאת בגלל שפעם אחת קרא קריאת שמע.
קריאת שמע מורכבת מפסוקים אחדים העוסקים באמונה באל אחד, בחובת שמירת המצוות ובשכר המיועד לשומרי המצוות, וקריאתה נחשבת מצווה חשובה ביותר המתקיימת בכל יום פעמיים – בבוקר ובערב. ואם כך, מדוע מי שקרא רק "פעם אחת" זכאי לגמול רב אף יותר מן הרבי?
ייתכן והרבי מתכוון לומר שחישוב השכר על המצוות אינו פועל על פי עיקרון פשוט, וכי לפעמים מצווה אחת שנעשתה על ידי אדם אחד חשובה יותר ממצוות רבות שעשה אדם אחר. ובהמשך לכך – לפעמים פעולה אחת משנה את גורלו של אדם, והיא חשובה יותר מפעולות רבות אחרות שעשה.
במובן נוסף, במקום לענות על השאלה הרבי הופך את כיוון השאלה ומפנה אותה בחזרה אל השואל. לדעת הרבי, השואל עדיין לא הצליח במידה הראויה. בכך אולי רומז הרבי כי הצלחה חומרית אינה נחשבת להצלחה מספיקה.