הסיפור

כמה ימים לפני חג הסוכות נכנס אחד מתלמידיו של הרב יהודה צדקה אל ביתו של הרב כדי להראות לו את הלולב המהודר שקנה. הרב צדקה התרגש למראה הלולב המהודר, והתלמיד שהתרשם עמוקות מהתרגשותו של הרב ביקש להעניק לו את הלולב המהודר במתנה.
ואולם הרב צדקה סירב לקבל את הלולב:
"בכל שנה מגיע אלי בערב החג יהודי קשיש, ונותן לי לולב במתנה. אומנם לרוב אין הוא מהודר, אך איני רוצה לפגוע בו ולקחת לולב אחר."
חשב התלמיד קמעא ושאל את רבו: "מדוע לא תשמח את היהודי הקשיש בקבלת הלולב, אך תברך על זה המהודר יותר?"
הרב צדקה סירב בתוקף: "אף אם הקשיש לא יֵדע שנטלתי לולב אחר, אני אדע על ההונאה שהוניתי אותו."

---

על הסיפור

מדוע סירב הרב צדקה לקבל את הלולב המהודר?
תשובתו הראשונה של הרב צדקה מלמדת על רגישותו המוסרית; בשם נאמנותו ליהודי זקן שבמשך שנים רבות נותן לו לולב במתנה, הוא מוכן לוותר על נטילת לולב מהודר ביותר.
דחיית ההצעה של התלמיד לקבל את שתי המתנות ולברך רק על הלולב המהודר נובעת מן ההתרחקות מהונאת דברים. לאיסור ההונאה משמעות כפולה בלשון חכמים: אסור להטעות אדם ולשקר לו, ובו בזמן אסור לגרום צער לאדם אחר. הרב צדקה נזהר לא רק מן הצער שייגרם לזקן אם יֵדע שהרב לא בירך על הלולב שלו, אלא גם מכל שמץ של שקר. הוא מבקש לשמור גם על טוהר המידות ועל ניקיון פנימי, ללא קשר לשאלת הפגיעה באחר.