לשחק באש
חכם רפאל אלשווילי לא נרתע מחקירת הק.ג.ב ומדמה את המסורת היהודית לאש וגחלים שהניסיונות לכבותם דווקא מבעירים אותם במוקדים רבים
בחורף 1953 החריפו הסובייטים את יחסם ליהודים. בעיר קולאשי, שהייתה מרכז חשוב ליהדות גיאורגיה, סגרו השלטונות את כל בתי הכנסת ושוטרים חמושים הוצבו כדי למנוע את פתיחתם.
רב צעיר כבן 19 בשם חכם רפאל אלשווילי החליט לעשות מעשה. הוא פנה בסתר אל בני הקהילה וארגן שיעורי תורה תוך שהוא מסכן את עצמו. כשהגיע חג הפורים לא ניתן היה לקרוא את המגילה ברוב עם בבית הכנסת המרכזי ולכן הוא קרא מגילה בעשרה מניינים קטנים וסודיים.
הדבר נודע לשלטונות והוא נקרא לחקירה במתקני הק.ג.ב. החוקרים הטיחו בו "אנחנו יודעים שאתה מארגן תפילות בניגוד להוראות וקראת את המגילה בכמה מניינים".
החוקרים ציפו שהרב אלשווילי יכחיש את הדברים, אך להפתעתם הוא הודה במעשה ואמר להם "אתם אשמים בכך!". כשהחוקרים הנדהמים שאלו אותו מה הכוונה השיב הרב "התורה נמשלה לאש. אם הייתם מתירים – הייתה תפילה אחת בבית הכנסת המרכזי כמעין מדורה. אך אתם מונעים מאיתנו מלקיים תפילה בציבור ומנסים למחוק את יהדותנו וזו טעותכם הגדולה. כשאתה זורק גחל על הרצפה על מנת לכבותו, דווקא אז עפים ניצוצות בוערים לכל עבר ונדלקות מדורות נוספות". החוקרים היו המומים מדבריו הבוטחים והרב אלשווילי המשיך "השנה היו עשרה מניינים, ואם תמשיכו בכך יהיו גם עשרים ואף שלושים כאלה".
החוקרים השתתקו והרב רפאל אלשווילי חתם את הצהרתו באזהרה "אל תשחקו באש".
החוקרים ההמומים מתשובתו שלחו אותו לביתו.
לפעמים דיכוי של הרוח מוביל דווקא לתגובה ההפוכה. כחלק מהחזון הקומוניסטי לאיחוד כל העמים ניסו השלטונות הסובייטים למחוק את הזהות היהודית. אולם בכל רחבי ברית המועצות היו יהודים שהתנגדו לכך ופעלו לשמירת זהותם תוך סיכון חייהם. בגיאורגיה השתתפו יהודים רבים ובראשם רבנים בפעילויות מחתרתיות עד שיהדות גיאורגיה הפכה לסמל להתנגדות לשלטון הקומוניסטי. למרבה הצער, במקומות אחרים בברית המועצות הצליחו מאמציהם של הסובייטים להשכיח מיהודים רבים את שורשיהם התרבותיים.
חכם רפאל אלשווילי היה רב צעיר ונמרץ שפעל תחת סכנה גדולה. קריאת המגילה נמשכת זמן לא קצר, וקריאתה עשר פעמים במקומות שונים דורשת גם התמסרות גדולה.
בחקירתו בק.ג.ב, שהיה ידוע כארגון חשאי, אלים ומסוכן, הרב אינו מכחיש את מעשיו אלא דווקא גאה בהם ומטיל באופן מפתיע ורב תעוזה על השלטונות את האחריות למצב. בחקירתו הוא מספק אמירה עמוקה על כך שהמלחמה באש התורה רק מלבה אותה. הדימוי של אש וגחלים לוהטות שנדלקות במוקדים שונים מבהיר שהאיסור לחגוג את חג הפורים במקום אחד הוא אכן בעיה קשה, אבל דווקא הוא יוצר פתח לריבוי מניינים. כך הופך הצעד המחליש דווקא לפעולה של התחזקות הזהות היהודית בגיאורגיה.
במובן הזה הרב אלשווילי מלמדנו כי לעיתים דווקא הקושי מאפשר פריצה והתפתחות.