לראות את האדם כולו
האם גם בברלין יש יהודים יראי שמים? על שאלה זו עונה ר' יהודה לייב מגור כשהוא חוזר משם, ומראה כיצד יש ללמד זכות על יהודי ברלין ועל יהודים בכלל
רבי יהודה לֵייבּ מגור, בעל ה"שפת אמת", נסע פעם לרופא בברלין לשם טיפול רפואי. כשחזר יצא אליו אחיו, ר' שלוימלה אלתֵּר, בלוויית כמה חסידים כדי לקבל את פניו במעבר הגבול. כשנפגשו ונתנו שלום זה לזה שאל ר' שלוימלה בבדיחות: "אמור נא, האם ראית בברלין 'עֶרליכֶע יוּדין' – יהודים אמיתיים ונאמנים?"
ענה ר' יהודה לייב: "ראיתי יהודי נאמן אחד כשהייתי שם במקווה."
ואז הוסיף ואמר בשם סבם, רבי יצחק מאיר: "במשנה נאמר: 'וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' (מסכת אבות א, ו). למה נאמר 'כל האדם'? מכיוון שאם אנחנו דנים חלק מהאדם, אנחנו מוצאים דברים רבים לגנותו. אבל אם אנחנו רואים את האדם כולו – ודאי נמצא בו זכות ודבר טוב."
המשיך ר' יהודה לייב ואמר: "כך הדבר לגבי היהודים שבעיר ברלין. כאשר רואים כל אדם ואדם בפני עצמו רואים את גנותם, אבל כשרואים את כל יהודי ברלין אפשר לדונם לכף זכות."
עבור יהודים ממזרח אירופה, ברלין הייתה סמל לעולם מערבי שבו יהודים רבים הפסיקו להיות נאמנים לתורה ומצוות, וחלקם אף התבוללו. רבי יהודה אריה מתעקש ללמד עליהם זכות, וטוען שראייה שלילית על האדם היא ראייה חלקית, ובמבט כולל אפשר תמיד למצוא את הטוב.
ההוכחה לכך היא יהודי שפגש במקווה בברלין – כלומר יהודי שנהג מנהג חסידים והחמיר על עצמו מעל למקובל – וכך סימל שיש יהודים נאמנים ושומרי מצוות גם בברלין.
המסר המרכזי העולה מהסיפור הוא שאין להכליל ולשפוט ציבור שלם, ויהודי אחד שמחמיר והולך למקווה בברלין הוא כמו צדיק בסדום המגן על העיר כולה.
