לקחת ללב
הרב עובדיה מסכן את עצמו כדי להתיר עגונה
הרב עובדיה יוסף חש כאבים בחזהו והובהל אל הרופא. הרופא בדק אותו והורה לו למהר לבית החולים לצנתור. להפתעת כל הנוכחים, סירב הרב עובדיה, ואמר שהוא חייב לחזור לביתו קודם לכן, ורק אחר כך ייגש לבית החולים.
הרופא הזהיר את הרב עובדיה: "חייך בסכנה! מדוע אינך ממהר לבית החולים?"
השיב לו הרב עובדיה יוסף: "היום בבוקר התחלתי לכתוב תשובה הלכתית המתירה עגונה. אם אגש לבית החולים, מי יודע אם אוכל להשלים את כתיבתה ולהתיר את העגונה?"
התרת עגונות היא נושא סבוך: בדרך כלל מדובר על מקרה שבו הבעל נעלם וסביר שנפטר, אך תמיד ישנו חשש שהוא עוד ישוב לאחר שאשתו תינשא בשנית.
כמו פוסקים רבים לפניו, ראה הרב עובדיה יוסף בהיתר עגונות חובה דתית וחברתית ראשונה במעלה, והשקיע בכך מאמצים רבים. מחויבותו הגיעה לשיאה בהתרת אלמנותיהם של רבים מחללי מלחמת יום הכיפורים.
בסיפורנו, הרב עובדיה יוסף מגלה מסירות נפש, במובנה הפשוט ביותר, למען העגונה. בעיניו, הרצון לסייע לאלמנה להמשיך לחיות את חייה גובר על סכנת החיים שבה הוא מעמיד את עצמו בעיכוב הצנתור.
