
לצאת מבית הבושת הרומי
רבי מאיר נוסע לחלץ את גיסתו שנשבתה על ידי הרומאים ונאלצה לשמש כזונה בבית בושת רומאי
בימי גזרות השמד, גזרו הרומאים על בתו של רבי חנינא בן תרדיון שתשרת כזונה בבית בושת בעיר רומא.
נזעקה ברוריה אחותה ואמרה לרבי מאיר בעלה: זוהי השפלה שאחותי משרתת בבית הבושת! עשה משהו להצילה!
לקח רבי מאיר סכום כסף ונסע לרומא. בדרך אמר לעצמו: אם גיסתי לא עשתה דברים אסורים – ודאי יתרחש נס ואצליח להצילה; אך אם לא נשמרה מכך – לא יתרחש לה נס.
נכנס רבי מאיר לבית הזונות כשהוא מחופש לפקיד רומאי בכיר.
אמר לה: בואי ושכבי עימי.
אמרה לו: אני במחזור, ואיני יכולה לשכב כעת.
אמר לה: אמתין לך עד שתעבור תקופת המחזור.
אמרה לו: יש פה נשים רבות יפות ממני! לך ושכב עימן!
אמר רבי מאיר לעצמו: אם לכל מי שבא אומרת גיסתי כדברים האלה, סימן שהיא נשמרת בכל כוחה ממעשים אסורים.
הלך אל הזקיף ששמר עליה שלא תברח, ואמר לו: תן לי אותה.
אמר לו הזקיף: מפחד אני מן המלכות.
אמר לו: הא לך סכום כסף זה. חצי ממנו קח לעצמך, ובחצי השני שחד את כל מי שיחפש אחריה.
אמר הזקיף: וכאשר יסתיים הכסף מה אעשה?
אמר לו רבי מאיר: אמור 'אלוהיו של מאיר ענני' – ותינצל.
אמר לו: ומניין לי שהדבר יפעל כפי שאתה אומר?
היו באותו מקום כלבי טרף שהיו טורפים אנשים. לקח רבי מאיר גוש עפר וזרק עליהם.
באו הכלבים לטורפו. אמר 'אלוהיו של מאיר עֲנֵנִי' – ועזבוהו.
נתן השומר את האישה לרבי מאיר.
לבסוף נשמעה השמועה בבית המלך כי אחת הזונות נמלטה מבית הבושת.
הביאו את הזקיף והעלוהו לעמוד התלייה.
אמר הזקיף 'אלוהיו של מאיר ענני'. מייד הורידוהו מן העמוד ושאלוהו: מהו דבר זה שאמרת?
סיפר להם את המעשה עם אותו מציל אלמוני שלימד אותו להגיד כך.
הלכו אנשי השלטון וחקקו את דמות פניו של רבי מאיר על שערי רומא, והכריזו: כל מי שרואה אדם שאלו הם פניו – שיביאהו לשלטונות.
יום אחד זיהו האנשים את פניו והחלו לרדוף אחריו.
ברח רבי מאיר ונכנס לבית בושת.
יש המספרים כי ראה שם מאכלים לא כשרים ועשה את עצמו כמי שאוכל מהם,
ויש המספרים כי בא אליהו הנביא כשהוא מחופש לזונה וחיבק את רבי מאיר.
אמרו הרודפים: לא ייתכן שרבי מאיר יעשה דבר כזה; נראה אפוא כי מדובר באדם אחר.
לאחר שהצליח להימלט מרודפיו ברח רבי מאיר לבבל, הרחק מהישג ידם של השלטונות הרומיים.
כיצד ניתן להתמודד עם תרבות דורסנית ואלימה, שעם זאת יש בה כוח משיכה אדיר? סיפור הצלתה של בת רבי חנינא משרטט כמה מהנתיבים הייחודיים שבהם פסעו היהודים במפגשיהם עם תרבויות שכאלו לאורך הדורות.
בתו של רבי חנינא נידונה לעונש נורא האופייני לרומאים בזמן גזרות השמד שבהן מתרחש הסיפור: היא נכלאה בבית בושת בעיר רומא, והוכרחה לשרת את המבקרים בו. מבחן הנאמנות שערך רבי מאיר לגיסתו בבואו לשחררה, מעיד על החשש שהאישה הנשלפת מעמה, מארצה ומתרבותה, תישאב אל תוך העולם היצרי, המפואר והנוצץ של לב האימפריה. בית הזונות, במובן זה, מתפקד כסמל לכוחות האדירים העומדים בליבה של האימפריה הרומית, ולאתגר העומד בפני היהודי הניצב מולה.
ההתמודדות של גיבורי הסיפור עם כוחותיה של האימפריה היא אינה דרך ההתרסה והמאבק הגלוי, אלא דרך התחבולה והעמדת הפנים. בת רבי חנינא מתנהגת לכאורה כזונה מן המניין – ואינה מסרבת באופן הפגנתי לקצין המבקש לשכב עימה, אך היא מצליחה להתחמק ממנו באמתלות שונות. רבי מאיר מתחפש לקצין רומי בשביל להציל את גיסתו, ונאלץ אף להעמיד פנים כמי שאוכל טריפות ונמצא בחברת זונות בשביל להציל את עצמו. אפילו אליהו הנביא, הבא להציל את רבי מאיר, מופיע בכבודו ובעצמו בדמות של זונה, ומתחבק עם רבי מאיר בשביל להצילו.
שרשרת התחפשויות זו מאפשרת לגיבורים לחדור אל לב ליבה של התרבות רבת העוצמה של האימפריה בלי ליפול ברשתה: מתברר כי רק מי שמסוגל להתחזות באופן חיצוני כשותף מלא בעולם הפריצות והטומאה הרומאי, אך בתוכו תוכו שומר על טהרתו ונאמנותו, יכול להיכנס לעולם זה ולצאת ממנו בשלום.
במרכז הסיפור עומד תעלול נוסף שמבצע רבי מאיר: הוא מלמד את שומר בית הכלא את מילות התפילה הפלאיות העשויות להצילו, אך מסתבר כי מילים אלו מסייעות להצלתו באופן שאינו פלאי כלל וכלל, כאשר תלייניו תוהים על פשר המילים המוזרות שיוצאות מפיו – ומורידים אותו מחבל התלייה. התרחשות זו מובילה להבנה כי בלב הגלות – הנס והתפילה עשויים לסייע רק בעזרת מנה גדושה של חוכמה, תחבולנות והומור.