לעלות לארץ בזכות המרגלים
ראש הממשלה דוד בן גוריון מגייס את המרגלים על מנת לזרז את הרב יוסף משאש לעלות לארץ.
הרב יוסף משאש התגורר במקנס שבמרוקו והשתוקק מאוד לעלות לארץ. כשהסתדרו הדברים הגיע הרב משאש לארץ לביקור הכנה לקראת עלייתו. הוא התארח בביתו של בנו וטייל מעט בארץ על מנת להכיר אותה.
שמע דוד בן גוריון על ביקורו ומיד קבע עמו פגישה.
כשנפגשו אמר לו בן גוריון "כבוד הרב! שמעתי אודותיך רבות, ושמעתי עד כמה ארץ ישראל חשובה לך. אל תהיה כמו המרגלים!"
הרב משאש הופתע מן הדברים ואמר "אני?! מה כוונתך?"
ובן גוריון השיב לו "אם תחזור למרוקו אפילו לזמן קצר יאמרו שהארץ אינה טובה בעיניך. ויהיו אף שיאמרו שהמצב בארץ אינו טוב כלל. שב איתנו."
לשמע הדברים השיב הרב יוסף משאש "מקבל אני את דבריך ואשאר כאן".
סיפור המרגלים מתאר כיצד עשרה מתוך שנים עשר המרגלים ששלח משה לארץ ישראל שבו ובפיהם טענה נחרצת שלא ניתן יהיה לכבוש את הארץ. המרגלים סחפו אחריהם את כל העם שביקש לחזור למצרים מפחד המלחמה (במדבר י"ג-י"ד). לאורך הדורות סימל הסיפור את ההתנגדות לעליה לציון, ואילו כעת הוא הופך לגורם מאיץ להתיישבות בארץ.
דוד בן גוריון מתגלה בסיפור כדמות אסרטיבית המבקשת לחזק את ההתיישבות בארץ גם לאחר שהוא פרש מכל תפקידיו הרשמיים. לדבריו מאזין הרב יוסף משאש שאינו זקוק לעידוד לעליה. הרב משאש היה ציוני בכל רמ"ח איבריו ופעל רבות למען התנועה הציונית. דברי בן גוריון נפלו על אוזנים קשובות ועודדו אותו לעשות זאת באופן מיידי ונראה שהוא ויתר על הפרידה מהקהילה שלו בעבור כך.
סיפורנו מלמד מה כוחו של העיתוי וההקשר בו הדברים נאמרים. סיפור המרגלים שבמקורו ביטא התנגדות לעליה הפך ברגע הנכון לסיפור המעודד עליה לארץ, ובכך בא על תיקונו השלם.
לימים מונה הרב משאש לרבה של העיר חיפה.
