לנצח את התיק האישי
הרב אברהם חזן מעדיף להקשיב לאסיר ולא לקרוא את הנאמר עליו בתיק האישי, מתוך אמונה ביכולת של בני האדם להשתנות
א' היה עבריין שישב מספר תקופות בכלא בגין עבירות רכוש, סמים ואלימות. הוא החל להידרדר בגיל 12 ולהתגלגל בין מוסדות ובתי סוהר, ולמד את שפת הרחוב כדי לשרוד. כחלק מהשיקום שלו הוא שהה בשליש האחרון של תקופת המאסר בקיבוץ, אבל השיקום לא צלח וכשחזר לשכונה הוא חזר אל הפשע ומשם שב לבית הכלא.
לקראת שחרורו הגיע האסיר אל העובדת הסוציאלית של שירות בתי הסוהר. השיחה הייתה טובה והבחור סיפר על חלומותיו ושאיפותיו לצאת ממעגל הפשע. העובדת הסוציאלית התרשמה ממנו ומכוונותיו הטובות, אך כשפתחה את תיקו האישי עברה דף אחר דף, ולבסוף סגרה את התיק ואמרה לבחור "שיקרת לי" והלכה.
הבחור היה במשבר קשה והיו שהציעו לו לשוחח עם הרב אברהם חזן, רב המשטרה ובתי הסוהר. הרב חזן התרשם עמוקות מרצונו של הבחור לעזוב את מעגל הפשע והחליט לסייע לו. כששאלו אותו "ומה עם התיק האישי?", השיב הרב: "לפעמים צריך לזרוק את התיק האישי ולשמוע את האדם שמולך. לשבור את המלכוד של המעגל הזה שמחזיר אנשים לפשע כי אין מה שיעצור אותם".
סיפורנו עוסק ביכולת להאמין בתשובה ובאפשרות לתקן את דרכינו. הרב חזן מעדיף להקשיב לאסיר העומד לפניו ולא לתיק האישי שלו, שכן בעוד הדוח מספר מה אירע עד כה בעבר, המפגש עם האיש יכול לחשוף את עומק הכוונות והרצונות של בעל התשובה בעתיד.
הנחת היסוד בעולמו הייתה האמונה בשינוי ובתשובה שמכוחה יש לתת גם למי שחטא ופשע מספר פעמים את האפשרות לתקן. כדי לעשות זאת יש להיפגש פנים אל פנים ולחוש את האדם שמולנו ולא להסתפק בקריאת התיק האישי.
הרב אברהם חזן היה ממובילי התפיסה השיקומית שראתה בשהייה בכלא לא רק ענישה אלא הזדמנות לשיקום האסיר ולכן הטה אוזן לקול המבקש הזדמנות חדשה.
הנחיה זו אינה נוגעת רק לאסירים, אלא לכל אדם ובראש ובראשונה לעצמנו. עלינו לזרוק את התיק האישי שלנו במובן המטאפורי, את הסיפור שלנו על עצמנו ואת מה שחושבים עלינו, ולחזור אל הפוטנציאל הטמון בנו.
