לנגן את התורה
מה נדרש כדי להיות רבי ולדרוש בתורה - ידע? מנהיגות? ר' הירש החזן אומר לר' יהודה אריה אלתר מגור שכדי לדרוש בתורה צריך לדעת את הניגון שלה.
רבי הירש היה חסיד ותיק וחזן בחצרותיהם של רבי שמחה בּוֹנִים מפְּשִׁיסְחַה ורבי מנחם מנדל מקוֹצְק.
כשהגיע ר' הירש לראשונה אל רבי יהודה אריה אלתר מגור, היה רבי יהודה אריה צעיר עדיין וסירב לנהוג כרבי ולהנהיג קהילה, וממילא לא דרש בתורה על שולחנו. ביקש ר' הירש: "רבי, אמור לנו דברי תורה." ענה לו ר' יהודה לייב: "אדרבה, אמור אתה, שאתה מבוגר וותיק ממני." אמר לו ר' הירש: "רוצה אני, אך איני יודע באיזה ניגון לומר תורה."
מהו ניגון? הסיפור מפגיש בין אנשים שונים ובוחן דרכם מהו הניגון שיוצר מנהיגות רוחנית. שתי הדמויות בסיפור באות משני קצוות: צעיר וזקן, איש מילים ואיש ניגונים, נכדו של אדמו"ר חשוב וחסיד פשוט. ר' הירש הוא חסיד ותיק וזקן שהיה חזן בחצרותיהם של אדמו"רים שונים והאריך ימים אחריהם. ר' יהודה אריה אלתר הוא נצר לשושלת אדמו"רים. לאחר שהתייתם בילדותו, גדל ר' יהודה בביתו של סבו, האדמו"ר רבי יצחק מאיר מגור, בעל הספר "חידושי הרי"ם". הסיפור מתרחש אחרי פטירתו של הסב, כאשר ליהודה אריה הצעיר עדיין לא מלאו עשרים והוא מסרב לשמש כרבי. כיום אנו כבר מכירים אותו כרבי חסידי ידוע, מחברו של ספר הדרשות המשפיע "שפת אמת" שהתקבל על ידי רבים, גם מחוץ לתנועת החסידות.
מעניין לראות שסירובו של החזן לומר דברי תורה אינו מנומק בחוסר ידע תורני – הוא, האיש המוזיקלי, מסרב לדרוש בטענה שאינו יודע את הניגון המתאים. דרשות של אדמו"רים אכן היו נאמרות בניגון, אולם לא נראה שחזן מנוסה יתקשה לבצע את הניגון הזה. ייתכן שהחזן מכוון למובן אחר של "ניגון". ה"ניגון" הוא האופן שבו נאמרות המלים, כלומר האיכות הרגשית והרוחנית המלווה את התוכן של הדרשה. בממד זה, דווקא ה"חזן", המוזיקלי, מרגיש כי הרבי עולה עליו ביכולותיו. ידיעת ה"ניגון" מסמלת בסיפור את האיכות המיוחדת השמורה לאדם שראוי להיות מורה ומנהיג.
