לכשף את החלום
אחד מצעירי לִיזֶ'נְסְק לומד את חוכמת הכישוף. כשהוא מגיע לרבי אלימלך הוא מלמד אותו דרך הכישוף את סכנות המקצוע שבחר לעצמו. את המסקנות הוא כבר מסיק בעצמו
בעיר לִיזֶ'נְסְק היה איש צעיר שהתחיל ללמוד את חוכמת הכישוף. כאשר נודע הדבר לרבי אלימלך מלִיזֶ'נְסְק ביקש שיזמינו את הצעיר אליו לסעודת ליל שבת.
בסעודה הושיבו את האיש בראש השולחן, אלא שלאחר זמן מה אמר שחם לו מאוד וביקש רשות להסיר את מעילו. סימן לו הרבי שהוא רשאי להוריד את מעילו. אבל עדיין היה לו חם והוא ביקש רשות לפשוט גם את אדרתו עד שנותר בכותנתו בלבד. אבל גם לאחר מכן עדיין היה לו חם והרבי הורה לו לצאת להתהלך מעט בחוץ, ואמר לו: "חזור בערך בעוד עשר דקות." יצא האיש החוצה, ופתאום נדמה היה לו שהוא הולך ביער והצטער לראות שהוא יחף. כאשר עלה הבוקר שמח לראות כפר והלך אליו בשמחה רבה, ובדרך קילל את ר' אלימלך שגרם לו את כל הטרחה הזאת. הלך אל הבית הראשון בכפר וצעק בקול לפני הפתח, אבל אנשי הבית שראו איש עירום פחדו ממנו. התחיל האיש לבקש רחמים ואמר כי גנבים לקחו את בגדיו, והאנשים ריחמו עליו והכניסוהו לביתם. שאל האיש לשם הכפר והשיבו לו כי זהו כפר קטן סמוך לעיר לייפציג.
ביקש האיש שירחמו עליו וייתנו לו עבודה שיוכל להתפרנס ממנה, והחל לעבוד בהובלת מים ללייפציג. כך חי כעשר שנים, ואחר כך התגייס לצבא. עשה חיל בצבא, התקדם בסולם הדרגות והיה למפקדם של אלף חיילים. אז נזכר בצער שגרם לו ר' אלימלך מלִיזֶ'נְסְק והחליט לנקום בו. קיבל רשות מהמלך לצאת עם אלף חיילים לליז'נסק. במהלך נסיעתו לשם חשב על הצרות שגרם לו הרבי והתנחם בנקמה שינקום בו.
כאשר הגיע ללִיזֶ'נְסְק לבית הרבי, ראה שהוא עירום כפי שיצא משם. אמרו לו כל המסובים: "הלוא אמרו לך לצאת החוצה לעשר דקות, ואתה כבר שתים עשרה דקות בחוץ." ואמר לו ר' אלימלך: "אתה רואה לאן מובילה חוכמת הכישוף?" עשה האיש תשובה גמורה והיה לאחד מגדולי תלמידיו של ר' אלימלך.
בין הצעירים שהלכו בדרך החסידות היו שנמשכו גם לדרכים רוחניות אחרות. הסיפור שלפנינו מתמודד עם המשיכה לכישוף, ומעמיד ניגוד ברור בין הכישוף המנסה ליצור עולם אחר ובין החסידות המתמקדת בעולם כפי שהוא.
אבל המסר לא נאמר ישירות מפיו של המנהיג החסידי שבסיפור, ר' אלימלך מלִיזֶ'נְסְק. ר' אלימלך מבקש שהצעיר הנמשך לכישוף יעמוד בעצמו על הבעיות של עזיבת העולם הממשי, ולפיכך הוא משתמש בעצמו בכישוף. הוא משלח אותו לדרך מכושפת שבסופה יסיק הצעיר בעצמו את המסקנה וימאס בדרך הכישוף.
הדרך שאליה הולך הצעיר נראית כחלום מכושף. הוא מאבד את הבגדים המסמלים את זהותו, ונאלץ לעבוד עבודה קשה במקום רחוק.
הדרך שהוא נאלץ לעבור מוציאה ממנו גם רגשות טינה כלפי ר' אלימלך. נראה שרבי אלימלך מפעיל את מה שהפסיכולוגים מכנים "העברה", תהליך שבו רגשותיו של המטופל מופנים כלפי המטפל. ר' אלימלך מבהיר לאותו צעיר מהי הכתובת האמיתית שאליה הוא צריך להפנות את כעסו – הכישוף, שהוא הפך לקורבנו. בדרך זו מגיע התלמיד למסקנות שאליהן ביקש רבי אלימלך להוביל אותו, מסקנות המחזירות אותו לדרך רוחנית המתרכזת בעולם הממשי.
