לילה בקמניץ
זהו סיפור אחד מתוך כמה סיפורים המתארים את נסיעתו של ר' נחמן מברסלב אל ארץ ישראל. בסיפור זה מתואר כיצד "כבש" ר' נחמן את קמניץ והשיב אותה אל מחוזות הקדושה, זאת לאחר שהותר ליהודים לשוב ולהתגורר בה
איש אינו יודע מפני מה נסע רבי נחמן מברסלב אל העיר קמניץ. היה זה בשעה שיצא מביתו אל ארץ ישראל, כשאמר כי תחילה עליו להגיע אל מקום פלוני, אך אפילו הוא לא ידע לאן תוביל אותו דרכו. ראשית נסע אל מז'יבוז', מקום לידתו של ר' נחמן ומקום קבורתו של סבו-רבו, הבעל שם טוב. אך כשהגיע אל מז'יבוז' נודע לו מן השמים כי עליו לנסוע אל קמניץ.
באותה העת לא היה רשאי אף יהודי לגור בקמניץ וללון בה. יהודים היו גרים מחוץ לעיר, ונכנסים אל העיר לעסקיהם בשעות היום. בלילה היו יוצאים היהודים מן העיר.
אף על פי שכבר נודע שמו ברבים, נסע ר' נחמן אל העיר, כשהוא מתנהג כאיש פשוט או סוחר הנוסע לדרכו, ומן האנשים שליוו אותו ביקש שלא יגלו מי הוא. כך נכנס ר' נחמן אל קמניץ עם אדם אחד שליווה אותו בדרכו. כשהגיע הלילה ביקש ר' נחמן מן האיש שייצא מן העיר ולמחרת ישוב אל העיר ויפגוש בו. האיש עזב את העיר והרבי נשאר בעיר לבדו. איש אינו יודע מה עשה ר' נחמן בעיר באותו הלילה, ולשם מה ביקר בה. למחרת היום נשאר ר' נחמן בעיר, ויחד עם האיש שהיה עמו נכנסו אל רבים מבתי העיר, ובכל אחד מן הבתים עשו דבר מה או ביקשו איזו בקשה. בכמה מן הבתים ביקשו שיינתן להם יין-שרף ועוד בקשות שונות. והנה, מאותו היום ואילך נתבטלה הגזֵרה והותר ליהודים לשוב ולגור בקמניץ.
פירושים שונים ניתנו לנסיעה זו ואת כולם ביטל ר' נחמן מברסלב ואמר כי הציבור תמיד טועה בו ואינו מבין את מעשיו. היו למשל כאלה שטענו כי ר' נחמן נסע אל העיר כדי למצוא בה כתבים של הבעל שם טוב שנטמנו בתוך אבן הנמצאת בקמניץ. ר' נחמן לעג להסבר זה ואמר כי אילו היה באמת רוצה את הכתבים הללו, כבר היו הם מובאים אל ביתו, אך הוא אינו צריך לכתבים אלו כלל.
רמז אחד נתן ר' נחמן על נסיעתו זו – הלוא גם ארץ ישראל ניתנה תחילה בידי הכנענים ורק אחר כך הגיע אליה עם ישראל. וכך גם הוא היה צריך תחילה להיות בקמניץ לפני שיגיע אל ארץ ישראל.
האיסור על היהודים לגור בקמניץ קשור לפרשה היסטורית כואבת על אודות הכת שהנהיג יעקב פרנק. בזמן שהותה של הכת בקמניץ היא ניהלה מאבק ביהדות הרבנית בחסות הבישוף האנטישמי ששלט בעיר. העימות עם אנשי הכת הסתיים בשרֵפת התלמוד בטקס פומבי.
נסיעתו של ר' נחמן אל קמניץ היא חלק מפעולות מוזרות ותמוהות שעשה ר' נחמן במסעו אל הארץ. מעשיו המשונים של ר' נחמן במסע זה נותרו בגדר סוד בעיני חסידיו. הוא נהג כאדם פשוט שעושה מעשי חולין וליצנות. בסיפור זה נראה כי הלילה שבילה ר' נחמן בעיר האסורה נועד לתקן באופן מיסטי את חטאם של בני הכת הסוטה, המזוהה בעיני ר' נחמן עם אנשי כנען הקדומים וחטאיהם. על פי דבריו, המסע אל ארץ ישראל עובר דרך חיכוך ומאבק ביסודות כנעניים ואליליים אלה.
