הסיפור

סיפר רבי יחזקאל משינוֹבַה:
יהודי עני אחד, מחסידיו של החוזה מלובלין, היה חוכר פונדק ובית מרזח מן הפריץ. קשה היה לחסיד לעמוד בתשלומי החכירה, וכשהיה מגיע זמן התשלום היה נוסע לרבו, החוזה, כדי שיסייע לו בתפילותיו. תפילתו של הרבי הועילה לו תמיד, והשם יתברך היה מזמן לו מעות כדי שישלם את חובו.
בכפר סמוך היה גר יהודי עני אחר, ואף הוא היה חוכר בית מרזח מן הפריץ ולא היה לו כיצד לשלם את חובותיו. פעם אחת ייעצה אשת החסיד לחברתה, אשתו של העני השני, כי כדאי שייסעו אף הם אל החוזה מלובלין ויקבלו את ברכתו. שמעה חברתה לעצתו של אשת החסיד, והכריחה את בעלה לנסוע אל לובלין, עירו של החוזה.
כשבא אל לובלין ושאל למקום מגוריו של החוזה, אמרו לו: "נסע הרבי ואינו בביתו."
חשב העני – שקר הדבר, הלוא הוא רבי ואדמו"ר ובוודאי אינו נוסע מביתו אף פעם.
הלך ובא אל בית הרבי, וגם שם אמרו לו כי הרבי אינו בביתו. אף על פי כן התחזק בלבבו כי שקר הדבר ואמר: לא ייתכן הדבר, אלך ואמצא אותו. ודאי יושב הוא בבית המדרש. אם אמצא שם אדם מעוטף בטלית ותפילין אף בשעה זו של צהריים, סימן שהוא הרבי.
בא העני אל בית המדרש ומצא בו אדם אחד עטוף בטלית ותפילין. היה זה "היהודי הקדוש", מבכירי תלמידיו של החוזה. ניגש העני אל היהודי הקדוש והושיט לו את ה"קְוויטְל", הפתק שבו ניסח את בקשתו, וגם סיפר לו את צרתו.
אמר לו היהודי הקדוש: "איני רבי. עליך ללכת אל החוזה מלובלין, רק הוא יוכל לסייע לך." כששמע זאת העני נפל ארצה והתעלף מגודל אכזבתו וייאושו. העיר אותו היהודי הקדוש ודיבר על לבו, וכך אמר לו: "ובכן, גם אני הנני רבי. ועכשיו שמע לעצתי – לך וקנה לך תרנגול גדול, והוא יעיר אותך משנתך בחצות הלילה כדי שתשב ותאמר פרקי תהלים. עשה כך והשם יושיע אותך."
עשה האיש כאשר הצטווה וקנה את התרנגול, וכאשר קרא התרנגול בחצות קם משנתו והחל קורא בספר תהלים. בעודו קורא, והנה דפק על הדלת איש נוכרי, גוי. ביקש הגוי לקנות יי"ש, יין-שרף. היהודי נתן לו את מבוקשו והגוי הלך לדרכו. כעבור שעה אחת שב הגוי ורצה שוב לקנות יַי"ש, והיה יושב ושותה. בתוך כך אמר ליהודי: "אני מכיר אותך שנים רבות – אדם טוב אתה. ואני אוהב לשתות יי"ש ושותה הרבה מאוד, אך בניי אינם מניחים לי לשתות. ובכן, אבקש ממך – הנה יש לי ממון רב שצברתי, ואיש אינו יודע על אוצרי. אתן לך את כל כספי ומכאן ואילך אשתה אצלך בחינם כל חיי. כך לא יוכלו בניי למנוע ממני את השתייה."
בכך השתנה מצבו של היהודי העני. בכסף שקיבל החל לסחור עד שנעשה עשיר גדול.
כשסיים רבי יחזקאל את סיפורו אמר: "מכאן יש ללמוד, שכאשר אומרים הבריות על אדם שהוא רבי, סימן שאכן רבי הוא."

---

על הסיפור

העני מחפש "רבי" ואינו מוצא. כאשר הוא מתמוטט מרוב ייאוש, "היהודי הקדוש" מבין כי עליו להפוך ל"רבי" ולסייע לאדם זה. העצה שהוא נותן לו פשוטה ומתאימה לכל יהודי – לקנות תרנגול כדי שיעיר אותו לקרוא תהלים בשעת חצות – הזמן שבו על פי חכמת הקבלה שולטת מידת החסד והרחמים בעולם. העני שומע ומיישם, והעצה מועילה לו ומביאה לו עושר רב. התפקיד שהיהודי הקדוש נאלץ לקחת על עצמו אכן הפך אותו לרבי, ואפילו לאדם שברכתו מתקיימת.
באמצעות סיפור זה מסביר המספר, האדמו"ר ר' יחזקאל משינובה, כיצד הופך אדם לאדמו"ר חסידי ולרבי. אם אומרים עליך שאתה כזה, עליך להיענות לכך ולסייע לפונים אליך.
ובמילים אחרות, אל לו לאדם להצטנע ולא לקבל על עצמו את תפקיד ההנהגה כאשר פונים אליו אנשים הנזקקים לעזרתו.