להירדם מיד
דבר אחד למד "היהודי הקדוש" מרבו - כיצד לשקוע מיד בשינה, בלי שום עיכוב והמתנה.
בצעירותו, התפרנס "היהודי הקדוש" מפשיסחה כ"מלמד" של הילדים הצעירים בביתו של תלמיד חכם נודע, רבי לֵייבּ פרֶנקֶל-תּאוֹמים.
אח היה לו לר' לייב, תלמיד חכם נודע אף הוא, שהיה מתנגד לחסידות. פעם אחת, בא אח זה לבקר את ר' לייב, וראה בביתו את האברך החסיד.
הכיר האורח את "היהודי הקדוש" שהוא תלמיד חכם וגאון, פנה אליו ושאל: "מדוע אתה מסתופף בצלו של החוזה מלובלין, רבם של החסידים? הרי אתה תלמיד חכם גדול יותר מרבי זה, ומה תוכל אתה ללמוד ממנו?"
השיב "היהודי": "דבר אחד למדתי מרבי, שכאשר אני מניח את עצמי לישון, הנני נרדם בן רגע וישן מיד."
"היהודי הקדוש", ר' יעקב יצחק מפשיסחה, נודע כתלמיד חכם. לעומתו, רבו הנערץ – החוזה מלובלין, לא נודע כתלמיד חכם אלא כצדיק, קדוש ומחולל נסים.
המתנגדים לחסידות נטו לבוז לחסידים על כך שאינם לומדים תורה כראוי. בשל כך, הרב המתנגד לחסידות אינו מבין מדוע מסתופף תלמיד חכם צעיר זה בצלו של החוזה.
תשובתו החידתית של "היהודי הקדוש" עשויה להתפרש בכמה אופנים. ייתכן שהוא רומז לכך שהחוזה אמנם לא לימד אותו תורה אבל הביא אותו למצב של איזון נפשי או רוחני, ובשל כך הוא רגוע ושלו יותר, ויכול להירדם מיד. על פי הסבר זה, התכלית אינה רק ידיעת התורה אלא הגעה אל תחושות של סיפוק ושלמות. "היהודי" הצליח להגיע לתחושות אלה בזכות רבו.
בהמשך לכך אפשר גם לומר כי היהודי רומז שכשם שחשוב לעסוק בלימוד ובמאמץ הכרוך בו, חשוב גם לדעת "ללכת לישון", כלומר להפסיק את המאמץ ולהגיע למצב של מנוחה והרפיה נפשית.
הסבר אפשרי אחר הוא ש"היהודי הקדוש" רומז באמירה זו שדווקא מרבו הוא למד כיצד לנצל טוב יותר את הזמן. היכולת להירדם מיד מעידה על עייפות הנובעת מלמידה מגוונת ומרוכזת.
