הסיפור

פעם אחת ביקר רבי שנֵיאוֹר זַלמן מלַאדי בביתו של רב מרבני המתנגדים. סיפר הרב לר' שניאור זלמן כי נמצא בביתו ספר אחד הנקרא "נועם אלימלך", שחיבר רבם של חסידים, רבי אלימלך מליזַ'נְסק, מתלמידי המגיד ממֶזריטְש.
עוד סיפר הרב כי ספר זה מונח אצלו מתחת לספסל, וביקש מר' שניאור זלמן שיתאר לפניו את מחבר הספר.
השיב לו ר' שניאור זלמן: "אתאר לך את המחבר. כה צנוע ועניו הוא, עד שאפילו היית שם אותו עצמו מתחת לספסל, היה שותק ולא אומר דבר."

---

על הסיפור

הנחתו של הספר מתחת לספסל מבטאת את הזלזול של הרב הליטאי בספר ובמחברו. האופן שבו מדבר הרב הליטאי על הספר מבטא את הזלזול שלו בחסידים וברבותיהם.
רבי שניאור זלמן מלאדי משתמש בזלזול זה כדי לתאר למתנגד את מעלתם של החסידים, ובייחוד של רבי אלימלך. על פי דבריו, מעלתו של רבי אלימלך היא בכך שאינו נעלב כשפוגעים בו בצורה כזאת.
ייתכן שהיכולת של החסידים שלא להגיב להתנגדות החריפה הזאת דווקא מעידה על יתרונם ועל ניצחונם בוויכוח שבין חסידים למתנגדים.