לא לוותר על רבי יצחק
מלאך המוות מגיע לקחת עימו את רבי יצחק' אבל רבי שמעון בר יוחאי מוחה על לקיחת תלמידו ומשיג לו ארכה ללימוד תורה
יום אחד ישב רבי יצחק ליד פתח ביתו של רבי יהודה והיה עצוב. יצא רבי יהודה ושאלו: במה שונה יום זה משאר הימים?
אמר לו: באתי אליך לבקש ממך שלושה דברים: שכאשר תאמר דברי תורה ששמעת ממני, תזכיר אותם בשמי; שתְלמד את יוסף בני תורה; שבימי השבעה עליי תלך לקברי בכל יום ותבקש עליי רחמים.
אמר לו רבי יהודה: מניין לך שאתה עומד למות? אמר לו: נשמתי שמסתלקת ממני בכל לילה לא מאירה לי בחלום כמו שהייתה בעבר.
אמר רב יהודה: כל הדברים שביקשת – אעשה. בכה רבי יצחק מצער הפרידה מרבי יהודה.הלכו רבי יצחק ורבי יהודה אל רבי שמעון בר יוחאי שישב ועסק בתורה. הרים רשב"י את עיניו וראה שמלאך המוות רץ ורוקד לפני רבי יצחק. קם רבי שמעון, אחז ביד רבי יצחק והכריז: גוזרני שמי שרגיל להיכנס – ייכנס, ומי שלא רגיל להיכנס – לא ייכנס. הכניס רשב"י את רבי יצחק ואת רבי יהודה לביתו, ואת מלאך המוות קשר בחוץ. ראה רשב"י שטרם הגיע זמנו של רבי יצחק למות, והושיבו לפניו ללמדו תורה.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו: שב בפתח הבית, אם יגיע מישהו אל תדבר עימו. אם הוא ירצה להיכנס לכאן, השבע אותו שלא ייכנס.
שאל רשב"י את רבי יצחק: האם ראית הלילה את דמותו של אביך בחלום? שהרי בשעה שאדם מסתלק מהעולם, אביו וקרוביו מתאספים והולכים עם נשמתו עד שתגיע למקומה. אמר רבי יצחק: עד עכשיו לא ראיתי.
קם רשב"י ואמר: ריבון העולם, נודעת גדולתו של רבי יצחק אצלנו תלמידי התורה, והוא אחד מ"שבע העיניים" שבינינו, תלמידי החכמים. הרי אחזתי בו, תן אותו לי! יצא קול ואמר: כיסא הכבוד קרוב הוא לכנפיו של רבי שמעון. הרי רבי יצחק שלך הוא, ועימך יבוא כשיגיע זמנך לשרות בכיסאך שבעליונים.
הסכים רבי שמעון.
ראה רבי אלעזר ממקומו בפתח הבית שהסתלק מלאך המוות. אמר: במקום שבו רשב"י נמצא לא גוזרים את הדין.
אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו: היכנס לכאן ואחוז ברבי יצחק, שראיתי שהוא פוחד. נכנס רבי אלעזר ואחז בו, ורבי שמעון חזר ללמוד תורה.נרדם רבי יצחק וראה את אביו בחלום. אמר לו: אבא, כמה זמן נתנו לי בעולם הזה? אמר לו: אין רשות ולא מודיעים לאדם, אבל בהילולה הגדולה של רבי שמעון תהיה עורך שולחנו.
התעורר רבי יצחק והיה צוחק ופניו מאירים. ראה אותו רבי שמעון, הסתכל בפניו ואמר לו: דבר חדש שמעת? אמר לו, ודאי.
סיפר לרשב"י את החלום והשתטח לפניו.מאותו יום היה רבי יצחק אוחז ביד בנו ומלמדו תורה ולא היה עוזב אותו. כשהיה נכנס לפני רבי שמעון, הושיב את בנו בחוץ וישב לפני רַבי שמעון והיה קורא לפניו.
האדם הוא בן תמותה ואינו חי לעולם, אך רובנו איננו מודעים לכך. עמידתו של רבי יצחק לפני מותו מעצימה את חוויית החיים השאולים, ובכך מעמיד אותנו על ערכם של החיים האלה.
כשרבי יצחק מבין שהוא עומד למות בקרוב, הוא פונה לחברו, רבי יהודה, ומבקש ממנו לפעול בשלושה תחומים שבהם לו עצמו לא תהיה השפעה לאחר מותו: שמירה על מורשתו כתלמיד חכם, חניכת בנו בלימוד התורה וסיוע לעילוי נשמתו. לאחר שחברו עונה בחיוב, השניים הולכים לבית רבם הגדול – רבי שמעון בר יוחאי. רשב"י מייד רואה באופן מפורש מה שהתלמידים לא רואים בעיניהם, את נוכחותו של מלאך המוות סביב ר' יצחק. הוא חוסם את כניסת מלאך המוות אל הבית ומציב את בנו כשומר בפתח. רשב"י נלחם על דחיית שעת המיתה של תלמידו ומצליח בכך. ה"עסקה" שעושה רשב"י עם השמיים היא שר' יצחק יורשה להישאר בעולם וללמוד עימו תורה עד שהוא עצמו ייקרא לשבת במקומו השמור לו בעליונים. כלומר לר' יצחק יהיה תפקיד ביום המיתה של רשב"י והוא אף ימות עימו, כפי שאכן נרמז בסיפור על יום מותו של רשב"י באדרא זוטא, שבו משתתפים גם שבעת תלמידיו האחרים של רשב"י, המכונים כאן "עיניים".
החיים הנוספים שרבי יצחק זוכה להם הם חיים של לימוד תורה עם רשב"י. העמידה לפני המוות המחישה את העובדה שהמשך חייו הוא מתנה מאלוהים. לימוד התורה גם מציל אותו ממוות וגם מצדיק את חייו ונותן להם משמעות.
