כיצד נראו משה ואהרן
כיצד יודעים שמשה רבנו היה גבוה ורזה, ואילו אחיו אהרן נמוך ושמן? דרשה היתולית לכאורה נתפסת כאמירה עמוקה ורצינית בעיני ר' הירש מזידיטשוב.
פעם אחת ביקר רבי צבי אלימלך מדינוֹב בביתו של רבי הירש מזידיטְשוֹב, "מחותנים" היו – בתו של ר' הירש נשואה הייתה לבנו של ר' צבי אלימלך.
במהלך השיחה שאל ר' הירש שאלה את אורחו הנכבד. בביתו היה מחזור תפילה, ובדף הראשון ציירו המדפיסים שער מקושט, כנהוג. את עמודי השער תמכו דמויותיהם של משה ואהרן, משה צויר כאדם גבוה ורזה, ואילו אהרן – נמוך ושמן.
"מניין ידע המדפיס לצייר כך?" שאל ר' הירש.
אמר לו ר' צבי אלימלך: "מן התלמוד אנו יודעים שמשה היה גבוה, שהרי הוא זה שפרס את יריעות האוהל מעל המשכן, שהיה גבוה עשר אמות (תלמוד בבלי, נדרים, דף לח עמוד א).
מן המקרא אנו יודעים שאהרן נמוך היה, שהרי נאמר "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת" (במדבר ח, ב), כלומר שהיה על אהרן לעלות במדרגות כדי להדליק את המנורה, ומכאן שקומתו הייתה נמוכה.
ומניין שמשה רזה היה ואהרן רחב? דבר זה יש ללמוד מפירוש רש"י. בתורה נאמר: "הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם … הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן (שמות ו, כו-כז). ועל כך אומר רש"י: "יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד". ואם "משקלם" שווה, הרי שהגבוה צריך שיהיה רזה, והנמוך צריך להיות רחב ושמן.
החסידים שהיו במקום שמעו את דרשתו של ר' צבי אלימלך ופרצו בצחוק גדול. מיד השתיק אותם ר' הירש ואמר: "אל תצחקו. ה'מחותן' שלי גילה כעת רזי תורה וסודות נפלאים."
דרשתו של ר' צבי אלימלך נראית כפלפול מבודח ותו לא, וכך גם התייחסו אליה החסידים. בידענות מופלגת הסיק ר' צבי אלימלך כי משה היה גבוה מאוד ואהרן נמוך, אך ההשוואה במשקל גופם על פי מילותיו של רש"י "שקולים כאחד" נראית כהלצה.
למרות זאת, ר' הירש מזידיטשוב מתייחס לתשובה ברצינות גמורה. מדוע? התשובה לכך אינה ברורה. ייתכן והוא ניסה לומר בכך כי יש מקום לידענות, ליצירתיות ומקוריות, ויש להעריך אותן כראוי. סיבה נוספת נוגעת אולי לעובדה שלמרות פערי הגובה – משה ואהרן "שווים" ושקולים זה לזה. ובמילים אחרות – השוני בין אנשים אינו מעיד על "יותר" או "פחות", ומי ש"קטן" יותר בממד מסוים, עשוי להיות "גדול" יותר בממד אחר.
