הסיפור

מעשה באדם שאמר לאשתו: אני אוסר עלייך ליהנות מכל רכושי עד שתראי דבר אחד יפה שיש בך לרבי ישמעאל ברבי יוסי.
באו לרבי ישמעאל כדי לראות אם ימצא בה דבר יפה ויתיר את האיסור.
שאל אותם: שמא ראשה נאה.
אמרו לו: הראש סגלגל (אליפטי).
– שמא שערה נאה?
– דומה לאניצי פשתן.
– שמא עיניה נאות?
– טרוטות הן.
– שמא אוזניה נאות?
– כפולות הן.
– שמה חוטמה נאה?
– בלום הוא.
– שמא שפתותיה נאות?
– עבות הן.
– שמא צווארה נאה?
– שקוט הוא.
– שמא כרסה נאה?
– צבה היא.
– שמא רגליה נאות?
– רחבות כשל אווזה.
– שמה שמה נאה?
– לכלוכית שמה.
אמר להם רבי ישמעאל: קוראים לה לכלוכית כי היא מלוכלכת במומים, הרי ששמה יפה לה.
והתיר לה רבי ישמעאל ליהנות מנכסי בעלה.

---

על הסיפור

הנדר שמחולל את הסיפור המשפיל שלפנינו הוא נדרו של איש שנודר שאשתו לא תיהנה מנכסיו (ובאותם ימים נכסי המשפחה נחשבים לנכסיו של הבעל), אלא אם כן רבי ישמעאל ברבי יוסי ימצא בה דבר אחד יפה. בעולמם של חכמים משמשים לעיתים הנדרים כדרך של בן זוג להכריז שכלו כל הקצין. אך נודר הנדר אינו נועל לגמרי את הדלת בפני אשתו והוא מכריז על רבי ישמעאל ברבי יוסי כמי שיוכל להפר את הנדר. הנדר המשפיל הזה פותח תיאור קריקטורי ומשפיל של אישה שהיא מכוערת לכל הדעות, כאשר האתגר העומד בפניו של רבי ישמעאל ברבי יוסי הוא למצוא באישה הזאת יופי כלשהו, ובכך להפר את נדרו של האיש ולפתור את הסכסוך בין השניים.
הפתרון של רבי ישמעאל ברבי יוסי מציע גם תשובה לשאלה מהו יופי? קולמוסיהם של פילוסופים רבים נשתברו בשאלה הזאת, היו שהציעו פרופורציות מסוימות, והיו שהציעו שהיופי הוא אידאה, צורה טהורה. רבי ישמעאל ברבי יוסי בוחר בסוג אחר של יופי: יופי שהוא התאמה. שמה אינו יפה באופן כללי, הוא יפה לה, הוא מתאים לה.
דומה שתשובתו של רבי ישמעאל ברבי יוסי, על יופי הטמון בשם המודה במציאות המכוערת, פונה גם לאיש שנדר. היופי, הוא כאילו אומר לו, יימצא אם תראה שאשתך היא מי שהיא ולא תמדוד אותה מול דוגמת יופי שאינה מתאימה לה.