כיבוד הורים
אביו של הרב רחמים חויתא הכהן אינו מצליח להירדם כאשר בנו לומד בבית המדרש עד שעת לילה מאוחרת, ובנו מוצא לכך פתרון יצירתי
בשעת לילה מאוחרת פתח הנער רחמים חויתא הכהן את דלת הבית ופסע על קצות בהונותיו אל חדרו. הנער רחמים, שלימים יכהן כרבה הראשי של ג'רבה, הצטרף זה עתה לקבוצת חברים שנהגה ללמוד תורה עד שעת לילה מאוחרת, ולא רצה להעיר את בני הבית הישנים. הוא הופתע מאוד לראות שאביו יושב וממתין לו.
"בבא (אבא) מה מעשיך? מדוע לא הלכת לישון?" שאל הבן.
השיב לו אביו: "לא יכולתי לישון עד שאראה שחזרת בשלום."
גם למחרת הלך הנער רחמים לבית המדרש, אך הפעם שב בשעה מוקדמת.
האב תמה: "יא-אבני, מדוע שבת היום מוקדם?"
השיב הבן: "סיימנו היום את הלימוד בשעה מוקדמת."
לאחר ארוחת הערב הלכו האב והבן, כל אחד לחדרו לשנת הלילה. אך לאחר שעה קלה יצא רחמים מחדרו, ולאחר שווידא שאביו נרדם, הלך אל בית המדרש להמשיך בלימודו.
הנער רחמים חויתא הכהן נקלע לקונפליקט: חשקה נפשו בתורה ולכן הצטרף לקבוצת הלומדים הגבוהה הלומדת בלילות, אך החזרה המאוחרת מבית המדרש מדאיגה את אביו שאינו מצליח להירדם; אם יוותר הנער על הלימוד עם החבורה יצטער אף אביו הרוצה שבנו יתקדם בלימודו, ואם ימשיך ללמוד, הוא עלול לפגוע בבריאותו של אביו שאינו ישן דיו.
על הקונפליקט הזה מתגבר הרב רחמים חויתא הכהן בדרך יצירתית: הוא שב ויוצא מן הבית לאחר שאביו נרדם. כך ישן האב את שנת הלילה, והבן לומד והופך לתלמיד חכם גדול.
