הסיפור

הרב אברהם פלאג'י שם לב שבכל פעם שאביו הרב חיים פלאג'י, מגדולי חכמי טורקיה, כותב חידושים בתורה, הוא קודם כל פותח את המגירה בשולחנו, מציץ בה ארוכות ורק אז מתיישב לכתוב את חידושיו.
המתין הבן לשעת כושר וכשאביו לא היה בבית פתח בהתרגשות את המגירה. ומה מצא במגירה? מצא בה קלף ועליו שם הוי-ה (שמו של האל).

---

על הסיפור

הרב חיים פלאג'י היה מגדולי הפוסקים וכתב כ-80 ספרים בכל תחומי היהדות: הלכה וקבלה, פרשנות ודרשות. מאין הוא שאב כוח לעשות זאת? נדמה שהסיפור שלפנינו מציע תשובה אפשרית. הרב פלאג'י מצא דרך לאזור כוח למלאכת הכתיבה, שהיא לעתים ארוכה ומייגעת, על ידי כך שהוא כתב את שמו של הקב"ה על קלף והביט בו בכל פעם שביקש לכתוב מחידושיו. לאל כינויים רבים ביהדות, אך שמו – שאותו נהגו שלא להגות מפאת קדושתו – הוא אחד ויחיד, ולפיכך מסמך המכיל את שמו נחשב למקודש.
כיצד ראיית שם האל הועילה לרב פלאג'י? הסיפור אינו מגלה את התשובה, ולנו לא נותר אלא לשער: אולי ראיית השם המפורש סייעה לו לזכור מהיכן הוא שואב את כוחו ואת הסמכות לפרש ולפסוק, אולי המבט בקלף הזכיר לו את הייעוד שנטל על עצמו במלאכת הפירוש להנכיח את האל ותורתו בעולם, ואולי השם נטע בו ביטחון וענווה גם יחד המאפשרים לו לכתוב.
תהא התשובה אשר תהיה, מהסיפור עולה שלא מדובר בידע כלשהו שהוא משיג, אלא במצב תודעה שיש לעורר בכל פעם לפני שהוא מעלה את מחשבותיו על הכתב והופך אותן לנחלת הכלל.