יתוש בראש
טיטוס מחלל את המקדש וקורא תיגר על האל של היהודים - האל נענה לאתגר ומענישו ביד קשה ובצורה משונה
כאשר טיטוס הרשע כבש את ירושלים ונכנס לבית המקדש הוא קילל את אלוהי היהודים, התגרה בו ואמר: "אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז), כלומר – אם אלוהיכם חזק – הישענו עליו ובטחו בו.
מה עשה? תפס זונה בידו ונכנס לתוך בית קודש הקודשים שבלב בית המקדש, פרס קלף של ספר תורה ושכב עליו עם הזונה.
לאחר מכן לקח חרב ודקר את הפרוכת שבבית המקדש, ונעשה נס ויצא דם מתוך הפרוכת. חשב טיטוס הרשע שהוא הרג את אלוהי היהודים.
לקח טיטוס את בד הפרוכת, צרר בתוכו את כל כלי המקדש ונטלם לספינה כדי ללכת ולהשתבח בעושרם בעירו. בדרכו לרומא סער הים ועמד עליו גל גדול וביקש להטביעו.
אמר טיטוס: נדמה שאלוהי היהודים הוא אל הים! בא פרעה והוא הטביעו בים סוף, ובא סיסרא וגם הוא הוטבע בים. וכעת אל היהודים בא להטביע גם אותי.
התגרה טיטוס באלוהים ואמרו: אם גיבור הוא אלוהיהם של היהודים – יבוא ויעשה איתי מלחמה על היבשה!
יצא לפתע קול מן השמיים ואמר: רשע בן רשע! בן בנו של עשו הרשע! חיה קטנה יש לי ויתוש שמה – לך ועשה איתה מלחמה!
עלה טיטוס ליבשה, ובא יתוש ונכנס דרך אפו אל ראשו וניקר במוחו במשך שבע שנים.
יום אחד עבר טיטוס ליד סדנת הנפח ושמע את קול הפטיש והמקבת – ונרגע הכאב מהיתוש.
אמר טיטוס: יש רפואה ותקנה למצבי!
בכל יום היו מזמינים נפח שישב לפניו ויכה בפטיש כדי שכאב ראשו יפחת.
מחיר יום עבודה שכזה היה ארבע מאות זוזים, אבל אם הנפח היה יהודי לא היו משלמים לו כלל והיו אומרים לו:
אמור תודה שאתה רואה את שונאך הגדול סובל.
במשך שלושים ימים פעלה רפואת הנפח, אולם לאחר מכן לא הועיל הנפח ומת טיטוס הרשע.
טיטוס מתיימר להילחם עם אלוהים בקרב ענקים, ואלוהים גומל לו בלוחמה זעירה ביותר שאינה תוקפת את צבא האימפריה אלא מעמידה בסימן שאלה דווקא את גופו הפגיע ואת צלילות מוחו.
הסיפור משמש כחלון הצצה אל האופן שבו חז"ל מדמיינים את המפגש בין התרבות הרומית ובין התרבות היהודית. לפי תיאור החכמים הם מזלזלים בטיטוס ומתארים אותו כאדם שדעתו לא מבינה את האלוהות המופשטת של היהדות. ראשית, הוא מנסה להרוג את האל למרות שמעשה כזה לא יכול לעלות על הדעת שתופסת את האל כמופשט. שנית, הוא חושב שהאל היהודי הוא חלק מהפנתאון הכללי של האלים ולכן הוא מתאר אותו כאל שאחראי לים כמו פוסידון למשל, ומציע לו להתמודד איתו מחוץ לזירה הטבעית שלו – ביבשה. הסיפור מעניש את מחלל הקודש במידה כנגד מידה. טיטוס חודר אל קודש הקודשים, חדירה ששיאה במעשה המיני בלב האתר הקדוש. לכן גם עונשו על חילול הקודש מתבטא בחדירת יתוש למוחו.
