יד נעלמה
מיהו האיש המסתורי שהדליק עבור ר' שמֶלקֶה מניקלשבורג את הנר שכבה? ומדוע הצטער על כך ר' שמלקה?
רבי שמואל "שמֶלקֶה" מניקלשבּוּרג היה עוסק בתורה בהתמדה יומם ולילה, ובאהבתו את התורה לא נתן תנומה לא לעיניו ולא לעפעפיו. במשך שבועות רבים לא ישן אלא שינה חטופה בלבד ולא שכב במיטה כלל. כדי שלא יישן יתר על המידה, העמיד על שולחנו כד מים ועליו השעין את ראשו והתנמנם מעט.
לילה אחד עסק ר' שמלקה בתורה כדרכו, אך עייפות גדולה מאוד נפלה עליו ולא יכול להמשיך בלימודו. הניח את מצחו על כד המים כמנהגו וישן. בזמן שישן כבה נרו. מיד התעורר ר' שמלקה והצטער על כך מאוד.
חדר שבו היה ר' שמלקה לומד ניצב על גבי גגו של בית. כדי להדליק את הנר רץ ר' שמלקה אל מחוץ לחדרו, כדי לרדת דרך הגג אל הארץ. באותו הרגע הושיט לו אדם שהיה ברחוב נר דולק והציע לו להדליק ממנו את נרו. הדליק ר' שמלקה את הנר ושב ללימודו.
לאחר זמן מה חשב ר' שמלקה: "הרי גבוה הגג פי כמה מקומת אדם, ואיך יכול היה האיש להושיט מלמטה את ידו ולהגיש לי נר?" הבין ר' שמלקה כי לא היה זה אדם פשוט, ותמה על כך מאוד.
ייחד ר' שמלקה ייחודים מתורת הנסתר כדי שיגלו לו מן השמים מי היה האיש הזה. וגילו לו שבזמן שכבה הנר והוא הפסיק מלימודו, נעשה רעש גדול ומהומה בשמים, שהרי ברגע זה נפסקה תורת האמת שלמד, ואף נגרמה לו עוגמת נפש. מיד נשלח אליהו הנביא להדליק את נרו.
כששמע זאת ר' שמלקה, בכה והצטער על שהטריח את אליהו הנביא, ואף התענה והסתגף כמה חודשים בשל כך.
רבי שמֶלקֶה מתואר בסיפור כמתמיד שאינו פוסק מלימודו. הוא חי חיים קיצוניים ונמצא תמיד על סִפָּהּ של התפרקות מוחלטת. הסמלים בסיפור – עליית הגג, אמצע הלילה, הסיגופים, המלחמה בשינה והנר שכמעט כבה – כל אלה מסמלים את אורח החיים הקיצוני של ר' שמלקה. הוא עטוף בבדידותו הנשגבת, גבוה מעל ראשי האנשים.
בדיעבד מתברר לר' שמלקה שבדידות זו גרמה לו שלא לראות את אליהו הנביא. אליהו, בניגוד לר' שמלקה, מתגלה כאן כאדם פשוט הניצב על הקרקע. ההתגלות אינה נמצאת מעל ר' שמלקה, אלא דווקא על הארץ, בתוך החברה האנושית.
ייתכן שתובנה זו היא הסיבה לבכיו של ר' שמלקה בסוף הסיפור.
