חסידים על הגג
מדוע קיווה הרבי מקוצק שיהיו לו רק חסידים מעטים? ומדוע ציפה שחסידיו יעלו אל הגגות כשעלי כרוב מעטרים את ראשיהם?
פעם אחת נאנח הרבי מקוֹצְק ואמר: "ואני לא כך חשבתי. סבור הייתי שאמצא רק שלוש מאות חסידים, ובלבד שיהיו מואסים בכל הבלי העולם הזה, ויחבשו לראשם עלי כרוב, ויחגרו חגורות קש, וינעלו סנדלי עץ, ויעלו על הגגות ויקראו באוזני כל העולם: 'לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ' (תהלים כד, א)".
ביידיש מקובלת האמירה: "משוגע – רד מן הגג!" הגגות המשופעים של מזרח אירופה הם מקום מסוכן לבני אדם, ורק משוגעים יושבים על הגגות – כמו הדמות המופיעה בסרט המפורסם "כנר על הגג".
האמירה של הרבי מקוצק זכתה לגרסאות רבות מפני שבמידה רבה היא מאפיינת את דרכה של חסידות קוצק, שדגלה ב"אמת" ללא פשרות, וראתה את הסביבה האנושית הרגילה ככזאת הרוויה בשקר ובזיוף. רק מעטים הפורשים מן החברה ומוכנים לקבל על עצמם את תפקיד "המשוגעים" יכולים להגיע אל האמת. בעמידה על הגג בבגדים שאינם ראויים יש התרסה כלפי החברה, וגם הכרזה על כך שניתן לפרוש מן הציפיות של החברה ומההשפעות החיצוניות שאינן אמת.
דבריו של הרבי מקוצק נאמרו מתוך תחושת תסכול. הציפייה שלו לחסידים מעטים לא התממשה, וכעת יש לו דווקא חסידים רבים – מה שמעיד על היחלשותו של המסר החד והקיצוני שאליו שאף.
