הסיפור

בראש חודש ניסן תשמ"ג (1983) נבחרו רבנים ראשיים חדשים, והרב עובדיה יוסף שכיהן עד כה כרב ראשי חש נבוך ומאוכזב ולא ידע מה יעשה כעת. בנוסף הוא עלה על סולם בספרייתו על מנת לקח ספר, נפל ושבר את ידו. הרב עובדיה שב לביתו והתיישב על הספה בסלון ביתו מגובס, מאוכזב וחסר כוחות. לאחר כמה רגעים פנה לבנותיו ואמר להן: "בטלו את כל השיעורים שלי – אין לי כוח! אני כבר מבוגר ואולי עד כאן 'תחום שבת'".
בצר לו הלך הרב עובדיה לישון, וילדיו, שהיו מוטרדים מאוד ממצבו, החלו להתקשר למקומות שבהם היה אמור להעביר שיעור לקראת חג הפסח הקרב ובא על מנת לבטל את שיעוריו.
לאחר כמחצית השעה התעורר הרב בקפיצה, ניגש בזריזות אל ילדיו והכריז: "אל תבטלו שום שיעור. אסע לאן שצריך, ואני אפילו מוכן להוסיף שיעורים". ילדיו חשו את הלהט שאחז באביהם והדבר הביא לפרץ התרגשות. הם ניסו לברר מה קרה אך הרב עובדיה רק האיץ בהם להתקשר ולבטל את הביטול.
לאחר שהתקשרו לכל המקומות ואישרו את הגעתו, ישב עימם הרב עובדיה וסיפר להם שבחלומו בא לבקרו לא אחר מאשר חכם יוסף חיים – הבן איש חי. הנוכחים תמהו, הרי אביהם היה בר הפלוגתא הגדול ביותר לפסקי הבן איש חי, אולם הרב עובדיה שהעריץ אותו, על אף שחלק עליו, סיפר בהתרגשות על החלום.
הוא סיפר כי בחלומו חכם יוסף חיים הגיע לבקרו ופניו מאירות, נכנס לספרייה ועיין בספרו של הרב עובדיה 'יביע אומר' ואף החמיא לו. לאחר מכן הוא שאל האם הרב עובדיה ממשיך להופיע בציבור ולמסור שיעורים ברבים. הרב עובדיה השיב בחלום שהוא עושה זאת עם חברו הרב יהודה צדקה, אך התלונן שהדבר גורע מיכולתו לכתוב ספרי הלכה נוספים, ולכן מרוב מאמץ להנחיל את ההלכה ולשומרה לא נותר לו כח ליצור הלכה בעצמו, "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת־הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (שיר השירים א, ו). על כך השיב לו הבן איש חי במאור פנים ובפסוק משלו: "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם־מִזֶּה אַל־תַּנַּח אֶת־יָדֶךָ" (קהלת ז, יח).
כשסיים את הסיפור על החלום חתם הרב עובדיה ואמר: "אחרי חלום שכזה אי אפשר עוד להישאר בבית".

---

על הסיפור

הרב עובדיה שרוי במשבר עקב החלפתו ברבנות הראשית וכוחותיו אבדו לו. חלום שחלם לשעה קלה שינה את המצב והוא החל פועל במרץ ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ.
הרב עובדיה היה ידוע בכח למדנותו השכלתנית ולכן לא נהג לייחס חשיבות יתרה לחלומות. מה היה בחלום הזה שהצליח להוציא אותו מן המשבר?
בחלום מופיע חכם יוסף חיים – הבן איש חי – שהיה מגדולי הפוסקים והחכמים במאה ה-19. מעמדו היה בכיר ביותר, ואף שנפטר עוד לפני לידתו של הרב עובדיה, הרי שסיפור חייו כרוך בדמותו של החכם מבגדד. הרב עובדיה שבא ממשפחה עיראקית זכה לשמו יוסף על שם חכם יוסף חיים, וכשבגר החל לפרסם פסקי הלכה שבהם חלק עליו בניסיון ליצור הלכה אחידה לכל בני עדות המזרח. בעקבות זאת הועברה על הרב עובדיה ביקורת חריפה ביותר ואף הוכרזו עליו חרמות, אולם הוא עמד על דעתו ולימים אף פרסם בספריו הרבים ובראשם סדרת 'יביע אומר' את עמדותיו. לפיכך בואו של הבן איש חי בחלום לבקרו ולעיין בספרו 'יביע אומר' הוא רב משמעות.
לחלום שני רבדים:
הרובד האחד – קבלת אישור מהבן איש חי למפעלו של הרב עובדיה, מפעל הכולל הבעת עמדות המנוגדות לדעתו. מבחינה זו יש לחלום חשיבות עצומה, שכן הרב עובדיה למד ממנו שמחלוקת ביניהם היא לגיטימית.
לחלום יש גם משמעות רבה מפני שגם הבן איש חי היה פוסק הלכה עצום וגם דרשן עממי אהוב, כמו הרב עובדיה. וכך למרות המחלוקות המרובות עימו, הרב עובדיה זוכה ולו לחלום אחד קצר להיות ממשיך דרכו.
הרובד השני כולל הדרכה משמעותית לשאלה שהטרידה את הרב עובדיה: מה הלאה? הרב עובדיה חסר כוחות לנוכח החלפתו ומבטל את שיעוריו לציבור. הוא מבקש להסתגר ולהתכנס על מנת לשקוע בכתיבת ספריו, אך הדרכתו של הבן איש חי בחלומו היא דרמטית ודוחקת בו לפעול במרץ רב בכל החזיתות, הן זו של הכתיבה והן זו של העברת שיעורים. החזרה להוראה בציבור מעוררת אותו, שכן הקשר עם הציבור הרחב מביא אנרגיה וחיוּת ונותן תחושת השפעה ומשמעות.
מעניין להשוות את הסיפור לחלומות יוסף בספר בראשית. יוסף חולם שאחיו מכירים במנהיגותו, אך בפועל קמה התנגדות וביקורת עליו מצד האחים. בחלומו של הרב עובדיה יוסף, הבן איש חי מעניק לו אשרור למפעלו ולהנהגתו. בפועל, הבן איש חי נפטר לפני שנים ואינו יכול להתנגד להנהגתו, ולכן החלום מניע את פעולתו של הרב עובדיה ומגשים את עצמו.
סיפורנו מלמד עד כמה גדול כוחו של חלום לשנות את המציאות ולאפשר לצאת לדרך חדשה. הוא גם מפיח רוח חיים באלו החושבים שסיימו שלב בחייהם (למשל פרישה לפנסיה), ודווקא אז נפתחים בפניהם אופקים חדשים של מימוש כוחותיהם.