חכמת ילדי ירושלים
אוסף סיפורים על חוכמתם של ילדי ירושלים מלמד שלעיתים החריפוּת של הצעירים עולה על זו של החכמים מבין המבוגרים
איש אחד מאתונה בא לירושלים.
פגש ילד אחד, נתן לו כמה פרוטות ואמר: לך וקנה לי תאנים וענבים.
כשחזר עם הקנייה אמר האיש לילד: יישר כוחך.
ענה לו הילד: בחינם?
השיב האיש: וכי מה עוד תרצה?
ענה הילד: אתה עושה עסקים בפרוטותיך, אני – ברגליי. תמורת השימוש ברגליי, עליך לתת לי פרוטות.
אמר לו האיש: קח כספך וחלק לחבריך.
איש אחד מאתונה בא לירושלים.
פגש ילד אחד,ונתן לו כמה פרוטות ואמר: לך וקנה לי דבר מה שאוכל ואשבע ואותיר ממנו, ואוכל לקחת עימי לדרך.
הלך הילד וחזר והביא לו מלח.
אמר לו האיש: וכי מלח אמרתי לך שתביא לי?
השיב הילד: וכי לא כך אמרת לי – הבא לי מה שאוכל, ואשבע ואותיר ואקח עימי לדרך? נשבע אני כי יש במלח זה די כדי שתאכל, תשבע ותותיר, ותיקח עימך לדרך.
איש אחד מאתונה בא לירושלים.
פגש ילד אחד, נתן לו כמה פרוטות ואמר לו: לך וקנה לי ביצים וגבינות.
כאשר חזר הילד ובידו הביצים והגבינות, אמר לו האיש: הראה לי איזו מן הגבינות היא של עז חומה ואיזו של עז לבנה.
אמר לו הילד: אתה מבוגר ממני, אם כן קודם אמור לי אתה איזו ביצה היא של תרנגולת לבנה ואיזו של תרנגולת חומה.
מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך בדרך ופגש ילד אחד ובידו כלי מכוסה.
אמר רבי יהושע לילד: מה יש בכלי מכוסה זה שבידך?
ענה לו הילד: אילו רצתה אמא שתדע מה יש בכלי, לא הייתה אומרת לי לכסותו.
כאשר נכנס רבי יהושע לעיר פגש ילדה שעומדת וממלאת מים בכדה מן המעיין.
אמר לה רבי יהושע: השקיני מן המים שאת ממלאת.
ענתה לו הילדה: אשקה לך ולחמורך.
לאחר ששתה ופנה ללכת, אמר רבי יהושע לילדה: בתי, עשית כמעשה רבקה, שהשקתה מים גם את אליעזר עבד אברהם וגם את גמליו אף שלא התבקשה.
ענתה ילדה: אני עשיתי כמעשה רבקה, אך אתה לא עשית כמעשה אליעזר שנתן לרבקה תכשיטים.
אוסף הסיפורים על חוכמת ילדי ירושלים שחלקם מובא פה, משולב במדרש איכה רבה בדרשה על הפסוק הפותח את מגילת איכה: "איכה ישבה בדד העיר… רבתי בגויים" (איכה א, א). ירושלים מתוארת במגילה כעיר גדולה וחשובה בקרב כל העמים, והמדרש מפרש שגדלות זו מתבטאת בחוכמה. הסיפורים המובאים מעמתים את חוכמתם של ילדי ירושלים עם אנשי אתונה, שנתפסה באותה תקופה כמעוז החוכמה העולמית. יתרה מזאת, הילדים עלו בחוכמתם אף על חכמי ירושלים הבוגרים כמו רבי יהושע בן חנניה, ומכך עולה כי ירושלים רק הלכה והחכימה בכל דור. החוכמה לא באה לידי ביטוי בידע אלא בחריפות המחשבה, וכך יכלו הילדים להתעמת גם עם מבוגרים בעלי ידע.
קריאה של הסיפורים לצד תיאורי האימה והכאב על החורבן הנזכרים במגילה מעודדת את השומעים והקוראים ומנחמת אותם על הגלות ועל הדיכוי הפוליטי. הם לומדים מאוסף זה שגם אם ניצחו הכובשים את החומר, לא יכלו לנצח את הרוח.
