חטא היֶקים
הבדיחה שלפנינו מתמודדת עם אחת הטענות הנפוצות נגד החסידות - אי הקפדה על זמנים, ובמיוחד על זמני התפילות.
החסיד ר' יקותיאל יהודה קַמֶלהַר היה מתבדח על חשבון המקפידים על דיוק בזמן, ואמר: "הדייקנים הם שחטאו ועשו את עגל הזהב.
המדרש בתלמוד הבבלי מספר, כי כשעלה משה אל הר סיני הבטיח לעם שיחזור ביום הארבעים בשעה השישית בצהריים. כיוון שחשבו שעבר הזמן, האמינו בני ישראל שמשה מת ובנו את העגל. אילו לא היו מקפידים כל כך על הזמנים, לא היו נרעשים מכך שעברה השעה השישית – יבוא בשביעית או בשמינית. בגלל דייקנותם היתרה יצא העגל הזה".
הבדיחה מאשימה את הדייקנים בהקפדה מוגזמת, תוך שילוב טענה מדרשית: התלמוד טוען שחטא העגל נבע מהקפדה יתרה על הזמן שבו היה אמור משה לרדת מהר סיני. אלה שחטאו בחטא העגל האמינו שמשה מת כי לדעתם לא ירד בזמן מההר. חסידים, שאינם מקפידים על זמנים, לא היו שמים לב לכך שמשה לא ירד בדיוק בזמן מההר, ולא היו עושים עגל מזהב.
הרב קמלהר היה סופר ורב חסידי מגליציה. תקופה מחייו שימש כראש ישיבה באזור שהיה נתון לשלטון האוסטרי, שם פגש יהודים 'יֵיקים', מגרמניה ומאוסטריה. ייתכן שבדיחה זו מכוונת ליהודים לא-חסידים אלו, ולקפדנות האופיינית להם.
ההקפדה על הזמן מוצגת כאן כנוקשות וכחוסר יכולת להכיל שינויים ולהתמודד עם אכזבות.
