חולדה ובור
נער כופה על נערה להתארס לו ליד הבאר והשניים ממנים חולדה ובאר מים כעדים למחויבותם. איך יממשו העדים את הברית בין השניים?
מעשה בנערה שהייתה הולכת לבית אביה והייתה מקושטת בכלי כסף וזהב וגם יפת תואר, והלכה מחוץ ליישוב בלא ליווי ותעתה בדרך. כיוון שהגיע אמצע היום צמאה. ראתה באר וחבל של דלי תלוי עליה ואחזה בחבל ונשתלשלה וירדה לבאר. לאחר ששתתה ניסתה לעלות ולא יכלה והייתה בוכה וצועקת.
עבר שם אדם אחד ושמע קולה ועמד על הבאר והציץ בה ולא יכול להבחין מי היא.
שאל: מי את, מבני אדם או מבני המזיקין?
אמרה לו: מבני אדם אני.
אמר לה: שמא מן הרוחות את ומתנכרת עליי?
אמרה לו: לא.
אמר לה: הישבעי לי שמבני אדם את.
נשבעה לו.
אמר לה: מה קרה לך?
סיפרה לו כל המעשה.
אמר לה: אם אני מעלה אותך תינשאי לי?
אמרה לו: כן.
העלה אותה, ומייד ביקש לשכב איתה.
מייד אמרה לו: מאיזה עם אתה?
אמר לה: מישראל אני וממקום פלוני אני וכהן אני.
אמרה לו: אף אני מישראל, ממקום פלוני, ממשפחת פלוני, בני אדם ידועי שם.
אמרה לו: בן לעם קדוש כמוך שבחרך הקדוש ברוך הוא וקידשך מכל ישראל, אתה מבקש לעשות כבהמה בלא כתובה ובלא קידושין?! בוא אחריי אצל אבי ואמי ואני מתארסת לך.
נתנו ברית זה לזו וזו לזה.
אמר לה: מי יהיה עד ביני ובינך?
והייתה חולדה אחת עוברת לידם.
אמרה לו השמיים וחולדה זו ובאר זה יהיו עדים שאין אנו מכזבים זה בזה.
הלכו כל אחד לדרכו.
אותה הנערה עמדה באמונתה וכל מי שהיה מתעניין בה הייתה ממאנת לו, וכיוון חשבו אותה לשוטה החלה לנהוג כשוטה, ומקרעת בגדיה ובגדי כל מי שהיה נוגע בה, עד שנמנעו בני אדם ממנה, והיא הייתה שומרת את בריתה לאותו האיש.
ואילו הוא כיוון שעבר ממול פניה תקפו יצרו ושכח והלך לעירו ונפנה למלאכתו ונשא אישה אחרת ונתעברה וילדה בן זכר. כשהגיע הבן לגיל שלושה חודשים חנקתו חולדה. שוב התעברה אשתו וילדה זכר ונפל לבור.
אמרה לו אשתו: אם כדרך כל אדם היו מתים בניך הייתי אומרת צידוק הדין, עכשו שמתו מיתה משונה אין זה בלא דבר אלא ספר לי מה מעשיך.
גילה לה כל המעשה.
התגרשה ממנו ואמרה לו: לך אצל חלקך שנתן לך הקדוש ברוך הוא.
הלך ושאל בעירה של אותה אישה.
אמרו לו: שוטה היא, כל מי שמתעניין בה כך וכך עושה לו.
הלך אצל אביה, סיפר לו כל המעשה ואמר לו: אני רוצה לשאתה ומקבל אותה עם כל מום שיש בה.
בא אצלה.
התחילה לעשות כמנהגה, סיפר לה מעשה חולדה ובור.
אמרה לו: אף אני בבריתי עמדתי.
מיד נתיישבה דעתן ופרו ורבו בבנים ובנכסים.
עליה אמר הכתוב: 'עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי' (תהלים קא, ז)
'מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס', אומרת סיסמת הפרסומת שניסתה למתג את עיר ההימורים כמקום שבו אדם יכול לתת דרור ליצר ההרפתקנות שבו בלי לשאת בהשלכות. בזמנים קדומים הייתה הבאר, שלפעמים הייתה מחוץ למקום היישוב, מקום שאפשר לעשות בו מעשים שאין להם עדים, ולכן גם מקום שבו החוקים החברתיים עומדים בסימן שאלה. על סימן השאלה הזה מנסה הסיפור לענות, כשהוא מציב את הבאר, החולדה והשמיים כעדים.
הנערה מתהלכת מקושטת ומתארת את עצמה כבת למשפחה ידועת שם, והיא מייצגת את ההקפדה על כללים תרבותיים נאותים. היא נוזפת בנער הנשמע פחות לחוקים ולמחויבויות ומבקש קשר גופני ולא ממוסד. גם אחרי שהנער מסכים לוותר ולא לאנוס אותה אלא להתחייב להתחתן איתה כדת, עד מהרה הוא שוכח את מחויבותו, כמו מאמין שמה שקרה בבאר נשאר בבאר, ונישא לאחרת. בעוד שהוא נישא ומשתלב בחיים המהוגנים, הנערה מפגינה מחויבות, אולי מחויבות גדולה מדי, לברית שנכפתה עליה ומרחיקה את עצמה מחברתם של בני אדם תרבותיים.
אלא שכאן נכנסים לתמונה העדים. החולדה והבאר אינם מותירים לגבר שהתכחש לברית להיטמע בחיי משפחה מהוגנים. הם פוגעים בבניו, וכשאשתו מגלה את העניין היא שולחת אותו לקיים את התחייבותו לאותה נערה.
