השכן שלי בגן עדן
הרב הגדול מגלה שהשכן שלו בגן עדן יהיה קצב פשוט. בדרך לברר מה מחבר ביניהם הוא מגלה שעליו לתקן את עולם הערכים שלו.
רבי יהושע בן אלם היה מגדולי החכמים ובאחד הלילות חלם חלום שבו נאמר לו שהשכן שלו בגן עדן הוא קצב אחד ושמו ננס, ושעליו לשמוח בכך.
רב יהושע הזדעזע מן החלום משום שהיה רב גדול העוסק בלימוד התורה יומם וליל, מקפיד על קלה כבחמורה, ורבם של תלמידים רבים. הוא תהה "כיצד יתכן ששכנו לגן עדן יהיה קצב פשוט העסוק בשחיטת בהמות ומכירתן, אדם שאין לו נגיעה לחיי תורה ורוח?"
בבוקרו של אותו היום נכנס רב יהושע לבית המדרש נסער מאוד והכריז שלא ילמד יותר עד שימצא את האיש, ויבין בזכות מה הוא יכנס לגן עדן ויהיה שכנו.
יצאו הרב והתלמידים למסע, וחיפשו את הקצב עד שהגיעו למקום מגוריו. כשהגיעו, שאל הרב יהושע "היכן גר כאן הקצב?" אנשי העיר תמהו מאוד על הענין, והשיבו בשאלה "מדוע רב חסיד וצדיק שכמוך מחפש אדם כמוהו?"
התעקש הרב ושאל "ומה מעשיו של הקצב?" והם השיבו לו "כבוד הרב. עדיף שתראה במו עיניך" ומיד יצאו לקרוא לו.
נכנסו בני העיר לביתו של הקצב והכריזו "רבי יהושע בן אלם מחפש אותך!", אך הקצב לא האמין שרב חשוב כל כך יבקש לראותו, והשיב בחוסר אמון "הרב הגדול מחפש אותי?! אין הדבר נכון! נראה לי שאתם משחקים בי". התעקשו האנשים "בוא עימנו ותיווכח במו עיניך". אך הקצב לא האמין לדבריהם ולא בא איתם.
חזרו אל הרב ואמרו לו "רבינו, אתה אור ישראל ועטרת ראשנו, ראה כמה הקצב אדם לא ראוי, שהרי על אף גדולתך לא רצה לבוא לבקר אותך."
התעקש רב יהושע לראותו והחליט ללכת בעצמו ולפגוש את הקצב כדי להבין מדוע הוא נבחר להיות שכנו בגן עדן.
כשהגיע רב יהושע לביתו, מיד קד הקצב קידה ושאל ביראת כבוד "מה הרב הגדול בא לבקר אדם פשוט שכמוני?"
שאל הרב יהושע בסקרנות "מה מעשיך, ומה מלאכתך?"
השיב לו האיש "קצב אני, ויש לי הורים קשישים וחולים שאינם יכולים לעמוד על רגליהם. ואני מטפל בהם, ובכל יום אני מלביש אותם ואפילו רוחץ אותם."
שמע רבי רבי יהושע את דברי הקצב, ומיד נשק אותו על ראשו, ואמר לו "בני. אשריך ואשרי גורלך, מה טוב ומה נעים, ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בגן העדן".
בסיפורי התלמוד פעמים רבות הקצב הוא ניגודו של הרב, שכן בעוד הראשון עוסק בבשר השני עוסק ברוח. בסיפורנו הפער ביניהם ניכר גם בשמו של הקצב – ננס – המנוגד לתואר 'רב' שפירושו גדול.
גם בסיפור זה אוחזת תדהמה בלבו של הרב לשמע הבשורה ששכנו בגן עדן יהיה… קצב. לא רק הרב תמה על כך, אלא גם תלמידיו ואנשי העיר שאינם מבינים מדוע הרב מעונין לפגוש קצב. יתרה מכך, גם הקצב עצמו אינו מבין מדוע הרב חפץ להכירו.
מדוע יהושע מוטרד כל כך מהחלום? משום שהוא לכאורה מעיד שמעמדו של הרב אינו כה גדול, אם שכנו הוא קצב הננס או שיש דרך נוספת (חוץ מלהיות רב גדול בתורה) להגיע לגן עדן.
הסיפור מהווה הזדמנות לשנות את העולם הערכי שלנו. הוא מעמיד בתחילה את גדלות הרב בתורה ואת הקפדתו במצוות כערך יסודי, אולם המסר העולה מהסיפור הוא שגם כיבוד הורים הוא מצווה חשובה עד שכל מי שמקיים אותה כראוי, יכול להיות שכנו של הרב הגדול בגן עדן.
יתכן שהשאלה של הרב "מה מעשיך, ומה מלאכתך?" היא בעצם שתי שאלות, האחת מה מקצועו והשניה מה אופי מעשיו. ואכן גם התשובה כפולה: הוא במקצועו קצב הנוהג לכבד את הוריו, ובמעשיו הראויים הוא קנה מקום של כבוד בגן עדן.
הסיפור נפתח בחלום שבא לפקוח את עיניו של הרב ושל הסובבים אותו ולשנות את תפיסת עולמם. כעת הם, וגם אנחנו השומעים את הסיפור, נגדיר מחדש מיהו צדיק, ונביט באופן שונה על הקצב ועל אנשים אחרים במרחב.
