הרקיעים יורדים אלי
חסיד אחד מגיע לר' מקוצק ואומר שרבו גדול והשגתו הרוחנית עצומה כל כך שהיא מגיעה עד השמים. הר' מקוצק עונה שהוא קטן כל כך ולכן השמים מתכופפים כדי להגיע אליו.
פעם אחד הגיע אל רבי מנחם מנדל מקוצק חסיד אחד שרבו, שהיה ממתנגדיו של הר' מקוצק, שלח אותו כדי לומר כך: "הרבי שלי הוא גדול כל כך שהשגתו מגיעה עד הרקיע השביעי."
ענה לו הר' מקוצק: "אני קטן כל כך שכל שבעת הרקיעים מתכופפים כדי להגיע אלי."|
לעומת הצדיק המציג את עצמו כגדול, מצטנע הר' מקוצק ואומר שהוא עצמו אדם קטן מאוד. אולם מאחורי ההצטנעות הזאת עומדת אמירה שיש בה גאווה בדרך עצמאית ושונה. הקדושה שמחפש הר' מקוצק אינה כרוכה ביציאה שלו מהוויית החיים הרגילה של בני האדם אל חוויות או חזיונות עילאיים מן הרקיע השביעי. דרכו היא להוריד את הרוחניות אל הגובה הממשי, האנושי, של החיים. הוא מציג את עצמו כקטן וחושב שדווקא זה מה שמכריח את השמים לרדת לארץ: הביקורת כלפי יומרות גדולות מאלצת את הרוחניות להתאים את עצמה לממדים הממשיים של החיים.
אחרי מותו של רבי שמחה בונים מפשיסחה הלכו רבים מחסידיו בעקבות ר' מנחם מנדל לעיר קוצק, אך היו שבחרו בדרכים אחרות. סיפור זה ממחיש לנו את דרכו הייחודית של הר' מקוצק שעוררה התנגדויות רבות הן בחוג של חסידי פשיסחה והן מחוצה לו.
מבחינה ספרותית מעניין לשים לב שגם היחסים בין הדמויות משקפים את האמירה של הר' מקוצק: הרבי שטוען שהוא גדול שולח שליחים אל הר' מקוצק, הקטן. הגדול יורד מגדולתו כדי לבוא אל הקטן.
