הסיפור

אישה אחת באה לרבי חיים מצאנז וצעקה לפניו שאין היא מוצאת פרנסה מעבודתה.
שאל אותה רבי חיים: "מהי עבודתך?"
השיבה האישה: "אני מוכרת תפוחים בשוק, והאנשים אינם רוצים לקנותם ממני".
קם רבי חיים ויצא עמה לשוק. עמד אצל דוכן התפוחים של האישה, וקרא לעבר העוברים והשבים שכדאי להם לקנות מהתפוחים שבדוכן, כי תפוחים טובים הם. מיד הגיעו קונים רבים לקנות את התפוחים, עד שנמכרו כולם.

---

על הסיפור

ר' חיים מצאנז אינו מסתפק בברכה ובתפילה, כפי שמן הסתם ציפתה האישה ממנו. הוא אף אינו נותן לה מתת כסף לצדקה. חשוב לו להעמיד את האישה על בסיס פרנסה קבוע. לשם כך הוא אינו חס על כבודו, אלא עוזב את כל ענייניו ויורד אל השוק, עומד מאחורי הדוכן ומכריז בקול על טיב מרכולתו – ככל שאר המוכרים בשוק. וכך הוא מצליח למכור את כל התפוחים.
סביר להניח כי מעתה כל התפוחים שתציע למכירה יימכרו מהר. שכן שמעם של התפוחים הללו יצא לכל מקום, והכול כבר יודעים כי בדוכן זה עמד הצדיק הנודע ומכר במו ידיו את תפוחיה של האישה, כשהוא מכריז על איכותם.
בסיפור זה ניכרת גם הענווה של הרבי, שירד אל השוק והכריז על התפוחים כאחד הרוכלים. מאידך, הרבי אינו מהסס להשתמש כאן ביוקרתו הציבורית כדי לסייע בכך לאישה שנזקקה לכך.