הצילני מן הגאווה
את רגעיו האחרונים מקדיש צדיק אלמוני לבקשה - הוא אינו מבקש לחזור בתשובה על חטאיו, אלא דבר אחד בלבד - להינצל מן הגאווה.
צדיק אחד אמר סמוך לפטירתו: "ריבונו של עולם, יש לי עוד כמה רגעים לחיות – הצילני מן הגאווה ברגעים אלו."
הגאווה נתפסה בעיני החסידים כחטא חמור ביותר, אולי כחטא הנורא מכול. חטא הגאווה נתפס כמקור לכל שאר החטאים, ועיקרו – אדם המרגיש את ערך עצמו באופן שגורם לו להיות מרוכז בעצמו ולחוש עליונות על פני אחרים. אולי בשל תפיסה זו, הצדיק שבסיפור מעדיף לבקש להינצל מן הגאווה ולא לבקש מחילה על חטאיו, כפי שמקובל לעשות ברגעים אלו.
אדם הנוטה למות אינו נמצא בדרך כלל בעמדה של כוח ו"גאווה", ולמרות זאת מתפלל הצדיק האלמוני שבסיפור דווקא על דבר זה. אולי הכוונה בסיפור זה היא להדגים עד כמה קשה להיפטר מן הגאווה, בצורתה הגלויה והסמויה.
כללו של דבר: הסיפור מדגיש כי איש אינו חף מן הגאווה – אפילו "צדיק" מתמודד עם גאווה, וכי זוהי התמודדות נצחית, בכל רגע ולאורך כל החיים.
