הצופן של רבי
רבי יהודה הנשיא נותן עצה פוליטית לאנטונינוס, אך עושה זאת ברמזים
אמר אנטונינוס לרבי יהודה הנשיא: אני רוצה שבני אסוירוס ימלוך אחריי ושתיעשה טבריה קולוניה (עיר פטורה ממס). אם אומר לשרים לקיים אחד מן הדברים – הם יעשו זאת, אך את שניהם – לא יעשו.
הביא רבי איש והרכיבו על גבי איש אחר. הביא לאיש העליון יונה שיחזיק בידו, ואמר לאיש התחתון: אמור לזה שמעליך להפריח מידו את היונה.
אמר אנטונינוס בליבו, מזה אני לומד שכך רוצה רבי לייעץ לי: בקש משריך למנות את אסוירוס בנך תחתיך, ואמור לאסוירוס שיעשה את טבריה לקולוניה.
רבי יהודה הנשיא היה פוליטיקאי מחוכם. מתוקף תפקידו כנשיא הסנהדרין היה לו שיג ושיח עם השלטון, ולפי תיאורי התלמודים היה מקורב במיוחד לקיסר הרומי אנטונינוס. בסיפורנו הוא מייעץ לו איך לקבל החלטות שיתקבלו על דעת הסנאט הרומי. פוליטיקאים בני זמננו יכולים ללמוד לא מעט ממהלכיו הפוליטיים.
ראשית, את עצתו הוא אינו כותב ולא מביע אפילו בלחש. הוא משתמש בצופן שמובן רק למי שמתבונן היטב ומבין את ההקשר, ולא מותיר אחריו תיעוד או עדים. כך גם אם ייכשל המהלך, לא יוכלו השרים להאשים את רבי עצמו.
שנית, העצה עצמה נובעת מראייה פוליטית רחבה. במקום לבחור באחת מבין שתי אפשרויות, הוא מפצל אותן לשני גורמים וכך מצליח להשיג את שתיהן.
