הצדקה של אבא יודן
אבא יודן הנדבן ירד מנכסיו ומתבייש שאין בידו לסייע לחכמים, אך אשתו משכנעת אותו למכור חצי מרכושם הנותר לשם כך. סיפור על נדיבות בעת מחסור
ישראל.
והתגורר שם אדם אחד ששמו אבא יודן, שבדרך כלל היה נותן צדקה בעין טובה, אך בזמן שבאו החכמים לגבות צדקה ירד מנכסיו.
ראה אבא יודן את רבותינו, ונתכרכמו פניו מפני שלא רצה להשיב את פניהם ריקם.
אמרה לו אשתו: מפני מה פניך רעות?
אמר לה: רבותיי הגיעו לכאן לגביית צדקה, ואיני יודע מה לעשות.
אשתו הייתה צדקת אף יותר ממנו ואמרה לו: לא השתייר לנו אלא שדה אחד בלבד, לך מכור חציו ותן להם את תמורתו.
הלך אבא יודן ומכר חציו של השדה ונתן את תמורתה לחכמים.
התפללו עליו ואמרו: "הקדוש ברוך הוא ימלא חסרונך".
כשהלכו החכמים, ירד אבא יודן לחרוש את חצי שדהו שנותר ברשותו.
בעודו חורש נבקעה האדמה לפניו ונפלה פרתו שם ונשברה רגלה.
ירד להעלותה ומצא תחתיה אוצר.
אמר אבא יודן: לטובתי נשברה רגל פרתי.
לאחר זמן חזרו רבותינו לחולות אנטיוכיה ושאלו עליו: מה אבא יודן עושה?
אמרו להם האנשים: אותו אבא יודן של העבדים, אבא יודן של העיזים, אבא יודן של הגמלים, אבא יודן של השוורים? מי יכול לראות את פניו של אבא יודן?
כאשר שמע אבא יודן שהגיעו החכמים, יצא לקראתם ואמר להם: תפילתכם, שהתפללתם עליי בצאתכם, עשתה פירות ופירות של פירות!
אמרו לו החכמים: בהן צדקנו, אף על פי שנתנו אחרים יותר ממך, כתבנו אותך בראש רשימת הנדבנים. נטלוהו והושיבוהו אצלם, שיחיה בין חכמים. וקראו עליו את הפסוק: "מתן אדם ירחיב לו" (משלי יח, טז).
חציו הראשון של הסיפור מתאר רצף של ירידות, עד הגעה לתחתית התחתיות: גדולי החכמים של ארץ ישראל יורדים מן הארץ לקבץ צדקה בקרב עשירי הגולה. אך אבא יודן האמיד, התורם המרכזי שלהם, התדרדר גם הוא ונותר בידו רק שדה אחד. לאבא יודן זה נדמה כמשבר ללא מוצא, הוא ייאלץ לוותר על מצוות הצדקה האהובה עליו. גם לאשתו חשובה הצדקה, אך היא צדקת ממנו ומבחינתה אין אדם עני מדי מכדי לתת, והיא מוכנה להיות ענייה יותר ולא להשיב את פני החכמים ריקם, וכך הם יורדים עוד מטה במדרון העוני. לאחר שנותר לו רק חצי שדה, מגיעה הנפילה האחרונה – בשדה נפער בולען ופרתו נופלת בו. זו התחתית הנמוכה ביותר שאליה אפשר להגיע – ללא שדה ראוי לחרישה וללא פרה לחרוש בה. אך לנפילה זו תפקיד חשוב: דווקא שם, בתחתית, מתחילה עלייתו. לולא היה מגיע לתחתיות, לא היה זוכה לעלות שוב מעלה מעלה ולהפוך לאבא יודן שמרוב עושרו אי אפשר לפוגשו.
אבא יודן מייחס את העלייה המטאורית לתפילת חכמים, אך הם מייחסים אותה אליו. מבחינתם, דווקא הנתינה מתוך החוסר היא זו שהפכה אותו לראש הנדבנים והעניקה לו זכויות מהשמיים, היא זו שהובילה אותו לאוצר והוכיחה את גדולתו ואת היותו ראוי לשבת בין גדולי הדור.
