העפרונית שהביסה את הפיל
חזק מי שחזק אחרון הסיפור מעלה את שאלת כוחו של הקטן והחלש, ומזהיר את החזק מהסכנה בעיוות המוסרי שבקשיחות הלב מול סבל
עפרונית אחת בנתה את הקן שלה בחור נטוש באדמה ודגרה על ביציה. יום אחד עבר מלך הפילים בדרך למעיין המים ומעד בחור של העפרונית, רמס את ביציה והרג את גוזליה. כשראתה העפרונית את האסון הנורא היא עפה אל הפיל, בכתה ושאלה – פיל אדיר, מלך חנון ורחום, מדוע רמסת את הביצים, והרי אני שכנה טובה לך? האם רצית להרע לי? או האם ערכי כל כך קל בעיניך שאין ערך לחיי כלל? ענה הפיל ואמר: אכן, קל ערכך בעיניי!
עפה העפרונית וסיפרה לחברותיה הציפורים על שאירע לה, והן הצטערו ואמרו: "איך נוכל לעזור לך, ואנחנו רק ציפורים קטנות וחסרות כוח?" ענתה להן העפרונית: "בואו איתי אל הפיל, ננקר את עיניו ונעוור אותו! וכך עשו. התעורר הפיל ולא ראה עוד את אור השמש, והיה משוטט ומחפש את דרכו, מזונו ומימיו.
כששמעה העפרונית שהפיל מגשש חסר אונים, עפה לאגם מלא צפרדעים וסיפרה להם על כל שעולל לה הפיל. אמרו לה הצפרדעים: "איך נוכל לעזור לך? מה כוחנו, אנו הקטנות, לעומת הפיל הענקי?" ענתה להן העפרונית: "בואו איתי לבור הזה הגדול, ושבו וקרקרו בו במיטב כוחכן".
הצפרדעים נשמעו לעפרונית וקרקרו בבור בקול גדול, וכאשר שמע הפיל הצמא את קולות הקרקור הרבים חשב שמצא מקור מים רחב, אך בהגיעו לאגם המדומה נפל לבור ומת.
התעופפה העפרונית מעל לראשו ואמרה: "הו! פיל רשע שבטח בכוחו ובגודלו, והקל מדי בערך הבריות הקטנות! מה דעתך כעת? הנה אני הקטנה גברתי עליך והפלתי אותך חלל!"
הסיפור מעלה את שאלת כוחו של הקטן והחלש, ומזהיר את החזק מהסכנה בעיוות המוסרי שבקשיחות הלב מול סבלו של החלש.
הסיפור מראה את כוחה של העפרונית הנבונה, שלמרות נחיתותה הגופנית מצליחה לנצח את מלך הפילים הענקי. הסיפור מראה כיצד האפשרות להתאגד, להתארגן ולתכנן מזימות, מאפשר לחיות החלשות בגופן להזיק באופן חמור לפיל החזק, וכך העפרונית נוקמת את מות גוזליה.
המשל מובא בשם בידבה, הפילוסוף הברהמיני, שמנסה לשכנע את יועצי המלך שכדאי להפיל את המלך הרשע שמאמלל את חייהם של תושבי הודו. הנמשל מציע את האפשרות של החלשים להתאגד נגד המלך ולהתקומם מול הרוע הממוסד של מלך שמתעמר בנתיניו. המסר של הפילוסוף ההודי יכול היה למצוא מקום חשוב בליבם של יהודים כקבוצה, שברוב המקרים לא היה לה כוח פוליטי.
