הסוס הוא בעל חוב
נשמתו של אדם שהלך לעולמו בלי שפרע את חובו מתגלגלת בתוך הסוס האהוב ביותר על אחד מחסידי הבעש"ט. הבעש"ט מפענח את הסיפור ופועל לגאולת אותה נשמה.
באחת מנסיעותיו של הבעל שם טוב התארח בכפר בבית איכר, שהיה אחד מחסידיו. עשה החסיד סעודה גדולה לכבוד הרב.
עוד הם מדברים, התעניין הרב בשלומו, אם יש לו פרנסה ומה מצבו. סיפר לו האיכר בפירוט על מצבו הטוב. אמר לו הרב: "יש לך סוסים טובים? נלך לראות אותם." הלכו אל האורוות והיה שם סוס צעיר אחד שמצא חן בעיני הבעל שם טוב, וביקש מהמארח שייתן לו את הסוס במתנה. השיב לו האיכר: "אדוני, אל תבקש ממני את הסוס הזה, כי הוא יקר בעיניי וחביב מאוד. בכל מקום קשה שבו לא מצליחים שלושה סוסים יחד למשוך את הקרון – הוא מצליח למשוך לבדו. וכבר כמה פעמים קרה לי הדבר, ולכן נכנסה בי אהבה לסוס הזה."
עוד הם מדברים על פרנסתו הטובה של המארח, נסבה השיחה על החובות שאנשים רבים חייבים לו. אמר לו הבעל שם טוב: "אני מבקש שתראה לי את שטרי החוב שלך." הראה לו החסיד את כל שטרי החוב שלו, וכאשר ראה הבעל שם טוב את אחד השטרות ביקש שייתן לו אותו במתנה. השיב לו האיכר: "למה לך השטר הזה? זה כבר כמה שנים מת בעל החוב הזה ולא הותיר אחריו כל רכוש לסלק את חובו." אמר הבעל שם טוב: "אף על פי כן, אני רוצה אותו." נתן האיכר את שטר החוב לבעל שם טוב, והוא לקח אותו לידיו, קרע אותו לשניים ואמר: "הרי החוב מחול במחילה גמורה."
אחר כך אמר הרב: "לך וראה מה שלום הסוס." הלך החסיד וראה את הסוס מוטל מת, והבין שאין זה מקרה. אמר לו הבעל שם טוב: "האיש שמת נשאר חייב לך בלי שהותיר אחריו מקום לפרוע את החוב, לכן נגזר עליו שיעשה לך נחת רוח בעבודות קשות והתגלגל בסוס שהייתה לך הנאה גדולה ממנו. עתה, כאשר נמחל החוב, יכול היה האיש לחזור למקומו בעולם הבא ולעזוב את גוף הסוס."
בנסיעותיו של הבעש"ט הוא מתארח אצל חסידיו, כמו בסיפור שלפנינו. ניתן לראות שהבעש"ט מביע עניין מיוחד בעסקיו של האיכר החסיד המארח אותו, וכאילו מבקש לעצמו טובות הנאה (כפי שלעתים נדמו גדולי החסידות בעיני מתנגדיהם). אלא שהמשך הסיפור מגלה שדאגתו אינה כלכלית לעצמו, אלא מוסרית לזולתו.
שיחתו של הבעש"ט עם המארח אינה עוסקת, כפי שאולי מצופה, בדברי תורה, ברוחניות ובמוסר – אלא בפרנסתו של המארח. הרגישות המוסרית והרוחנית נמצאת דווקא באותם ענייני פרנסה. בעיניו של הבעש"ט סבלו של הסוס אינו עניין שולי וגם החוב הכספי האבוד אינו דבר של מה בכך. מגולם בהם עניין מוסרי.
בקריאה ראשונה יכול הקורא להיות מוקסם מיכולתו הנסית של הבעש"ט לזהות את גלגול הנשמות. ואולם מבעד לנסים והנפלאות ניבטת רגישות מוסרית, שמצליחה לאתר בתוך המצב הכלכלי השפיר של המארח את מצבו הקשה של בעל החוב שנפטר ושבעזרת הבעש"ט יכול להיוושע.
